בס"ד
אתה מפסיק להיות צעיר, בו ברגע שאתה מפסיק לצפות ליום-הולדתך הקרב...
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן גמני מצטרף לנ"ל! ברוכה המתקרבת לעולם הקשישות ללא-נשוא... [ליצירה]
- [ליצירה] חבר'ה עדכנתי את היצירה הזאת. בדיעבד אני קצת מצטער שפרסמתי אותה כמו שהיא היתה. בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] כאילו שאפשר בכלל להפריד. חורבן הוא חורבן הוא אסון. מצאו לי אחד מאנשי גוש קטיף, חבל עזה או צפון השומרון שיכולים לשכוח ולהשאיר מאחוריהם את סאת-ייסוריהם, גלותם, בשל העובדה (שאמורה להיות מובנת מאליה) שפרנסתם אולי תשתקם עם הזמן. הנסיון לחבר בין הדברים כמשוואה - גירוש שווה נזק כלכלי; הנסיון להפריד בין הדברים - הלך הבית, הלכו החיים, אך החממות הגיעו; מגעילים אותי. או יותר נכון, מביישים אותי. הזהו אדם? [ליצירה]
- [ליצירה] ביבל, מה הם , הכל-אלה שלפני, רוצים ממך? [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה... הנעל מכה שוב, מה? מעניינת אותי אבל, דווקא הקונוטציה המעניינת של הכותרת: "שלום לתמימות, (למדתי גם אני לשקר)". כי אם התכוונת לשיר המצויין הזה של רונית שחר, היצירה מקבלת תפנית שונה לחלוטין, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] הרי לא ממש ציפית לראות תגובות בחלק הראשון, נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] מה אומר, אוי ואבוי, אוי ואבוי! אלימות במשפחה... את פוגעת בול, טלי, כל פעם מחדש. ילד, אני לא יודע מה נפל עליך. אני מקווה שתסלח לי, אבל מי אתה בכלל?! אולי במקום לנסות ולהבין יותר טוב מהיוצרת מה היא היתה אמורה לרצות לכתוב, תנסה להבין מה היא אמרה בעצם. לפעמים מה שיוצא הוא לא מה שתכננו, אלא מה שבאמת היה לנו חשוב להגיד. להביע. להראות מעצמנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב פעם יישר כח. אתה רואה, אני מצפה לזה כבר ממוצאי-שבת... [ליצירה]
- [ליצירה] לכולכם תודה. איילה, אני מקווה שלא התכוונת אליי (ע.ע. צבע חדש מסויים...) שי, תודה רבה... חיים, למה פטלי? אני לא רואה איך זה מסתדר עם השיר שאני כתבתי. בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש שנים, כמעט to the day הזמן רץ, וגראונד זירו במקומו עומד. או שכבר לא. באסה. [ליצירה]
תגובות