החיים- הינם מסע אחד ארוך ומפרך,
מסע פתלתול ורצוף-קשיים.
אך מידי פעם- תוכל למצוא בו גם עיינות-מיים,
דשאים רחבי-ידיים ונאות-מדבר.
והעיקר- לא רק שלא לפחד כלל,
אלא גם לא להתיאש.
המשך נא לנוע לקראת מטרתך,
כי ברוב הימים- תמצאנה.
[ליצירה]
המממ, מעניין מאוד
ואני לתומי חשבתי שרק מתילדה בן-לולו אפשר לקנות בסיטונאות... אגב, האם לחפציבה לאופר הזאת יש קשר משפחתי עם צופיה לאופר, אחת מהכותבות באתר? מצפה בקוצר-רוח לתשובה, החזן.
[ליצירה]
מצטרף ל'נעל'
בשאלות. אך על השאלה הראשונה אפשר לענות "כן, בהחלט!" יש "כאילו" משוררים שכאלה, שהם בעצם חלאות, וכל רצונם הוא לעשות דאווין שכזה... דאווין על חשבון התנ"ך וכו'. וישנם משוררים אמיתיים, ש'לפעמים' הם חלאות... גם אני, לפעמים, מרגיש עצמי כחלאה שכזאת...(טוב, אבל... אינני משורר 'אמיתי'..!). בעניין הבתים על יעקב ואברהם... זה בהחלט מעניין... איך בתים אלה קשורים בדיוק עם אופיים? וחוצמזה אעיר, ששיר זה הזכיר לי שיר אחר, של נתן זך (שגם הוא, מדי פעם- 'חלאה' לא קטנה...):
"הצייר מצייר, הפסל מפסל
אך המשורר אינו שר.
הוא הר בצידי הדרך..." וכו', וכו', וכו'...
[ליצירה]
שמעתי פעם ממישהו...
מישהו שהוא תלמיד-חכם, מרצה לתלמוד באוניברסיטה, שבימי-הביניים, באחת מקהילות שו"ם הזכורות לטוב (קהילות מפורסמות בתלמידי-החכמים שלהם, לא קהילות "פארש"...), היה ביכנ"ס שהיה מורכב כולו מנשים, וזאת- באישור הרבנים!!! ושלא תבינו אותי לא נכון, זה היה מ-א-ו-ת ש-נ-י-ם לפני שמחוללי התנועה הרפורמית חלמו בכלל להיוולד! ואני שואל: למה שלא יהיה כדבר הזה בימינו אנו, אההה???
[ליצירה]
כן, בהחלט מעורר מחשבה...
לפעמים נוטים אנו לחיות עם פגמים מסוימים (אתיים, אסתטיים וכו'), כאילו היו הם דבר ברור ומובן מאליו, שאי-אפשר לשנותו... יפה, אהבתי.
תגובות