מולך אדם.
אינסוף וסוף לו:
בפנים ושתי עיניים.
וכתמיד, ספק מבצבץ ועולה
מהו שבתוך הגן הנעול?
בנגלה-
יש אהבה ואור
ופנים אל פנים.
ובנסתר מה?
ותמיד עם עלות הספק
כשני עדים
של התראה ושל גזר דין:
עיניו של ילד קטן.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוּלךָ? מוֹלֵך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה אתה שואל/אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר... מוכרת התחושה של הפנים אל פנים כאשר לא יודעים על כל מה שבפנים. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר לעיניו של הילד הקטן- האם הכוונה לחלק באדם שהוא אמיתי ואומר את מה שבליבו? בכל אופן, זה שיר יפה.... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי. הזכיר לי, כמובן, את שירהּ של רחל- "גן נעול, אדם. לא שביל אליו, לא דרך...". --- יאיר- זה מוּלְךָ. [ליצירה]
- [ליצירה] האם יצר לב האדם תמיד רע מנעוריו? האם הבפנים תמיד שחור רק בגלל שהוא חשוך? [ליצירה]
- [ליצירה] את הקדמת בכמה שנים את האוסטרלי מפרוייקט "חיבוק בחינם"!!! ראי בקישור: http://www.notes.co.il/carmel/23692.asp [ליצירה]
- [ליצירה] לא --- אהבתיך האתר. והמחשב? גם אותו, לפעמים. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה ראית, אני ראיתי. העולם לא ראה. ואיך יראה, איך. [ליצירה]
- [ליצירה] צריך להבין שיחד עם הטוטאליות של התביעה לקונסיסטנטיות, מוצדקת ככל שתהיה, אין כל מניעה שהיא לחריגה א-פורמלית בתוך מעגל הקסמים הזה עצמו, תוך כדי, ואני מדגיש תוך כדי, ציות עקרוני ומוחלט כאחד למעטפת החוק הכללית, ללא כחל ושרק. תהיה זו יומרה בלתי נסלחת לטעון כי אמפירית חריגה מעין זו יכולה בכלל לשאת בתואר המפוקפק (על כל פנים לענייננו) "חריגה", בעוד המגדיר עצמו, הוי אומר הצופה, לשון אחר- האדם, איננו מסוגל לצקת תוכן של ממש לקביעה השרירותית הזו עצמה (גם אם לעולם לא יודה בכך). כמעט הייתי אומר שזו דוגמה מעניינת ללא יותר מדמגוגיה בכסות מדעית כביכול. מקוה מאוד שהבהרתי את עצמי [ליצירה]
- [ליצירה] קצבת כישרון ורגישות קיבלת בשפע. (או שקנית בשוק השחור?) [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא הן בתוכן הן בצורה. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** אפשרות- להוסיף מילה כך: ** *** ***** למשל: הלוואי והבנתי ולו רק לדקה את זו החידה הנסתרת משנינו - איזה משקל יכול פתאום לתפוס מרחב האוויר שבינינו? [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא... מה דעתך לשנות את השם ל "עשירי למניין"? זה מושג אצלנו, קשה קצת להסביר, אבל אם אתה בדיוק העשירי שמשלים את המנין עשית את היומית, יש אומרים אפילו שאתה נוטל את שכר כולם, מה אתה יודע.. גם עגנון כתב סיפור מופלא שנקרא כך, רק ששם העשירי הוא אם אני לא טועה נפטר או חולה אנוש שהתשעה מקימים לתחיה תוך אמירת מזמור "אשרי" שבתפילת מנחה. כידוע זהו מזמור המסודר לפי א"ב. בהגיעם לפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" הנפטר קם וממשיך לומר איתם את הפסוק הבא: "רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם"... [ליצירה]
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
- [ליצירה] בסיפור שלך יש לפחות אות אחת מיותרת. [ליצירה]
תגובות