החיים זורמים לי בקצב מהיר
לא עוצרים, גלים ששוצפים
וכיוון שאיני אדם כה זהיר
עמוסים הם לרוב ומאוד מעייפים
לו רק היה אגם קטן של לא-זמן,
מקום שאינו מקום בו אוכל להפיס רגלי
הייתי הולך וטובל בו ברוגע
אחר-כך חוזר אל זרם חיי.
[ליצירה]
---
וזה טוב או רע שהם הורגים?
כי אם זה רע, אני לא רוצה להיות כמוהם.
(באמת, קשה לי להאמין, מילא מתבגר מלא הורמונים שצועק מוות לערבים, אבל אתה?!)
[ליצירה]
---
--------------------------------------
זה היה תסריט,
תסריט חילוני, מתעלם מהדתיות, חוץ מקידוש בערב שבת, ואחר-כך מועדון,
ובאיזשהו שלב שאלתי את עצמי אם אני דתי או לא,
והתשובה היתה כן,
ולכן,
אין לתסריט הזה תוחלת.
אז הוא נמחק.
[ליצירה]
---
לבקר אותה המון. להרגיש אותה, לחלום אותה, ללטף אותה, להפנים אותה.
לאהוב אותה.
[ליצירה]
[ליצירה]
זה מאוד נחמד ויפה,
מצחיק וכיף לקרוא,
אבל מאחורי זה מסתתר משהו מאוד עצוב: הביורוקרטיה הבלתי-נסבלת של התפילה. אני מעדיף להתפלל מהלב ולא מהסידור, אבל אני כבול כרגע.
(והיה שם מסר גזעני על ערבים שמאוד סלדתי ממנו, גם אם זה בצחוק)
[ליצירה]
---
"עוצם עיניים, שומע, מריח, מרגיש, רואה, הוזה, חולם, על
המקום ההוא, שאין בו כלום אבל יש בו הכל, ובטוח, שיום אחד,
גם אם בעוד אלף שנה, אתה תהיה שם. "
משום מה, חשבתי על הר הבית.
(ועל...........)
תגובות