אסתר שמיר שואלת את עצמה ואותי
מה יהיה "אחרי שהשמש תשקע"?
ואני מקשיבה למלודיה
לצלילים,
למיתרי הגיטרה שמשתלבים בהרמוניה מדהימה עם המילים.
מתמכרת למוסיקה
מביטה בנוף
וחושבת
שכשהשמש שוקעת כאן-
היא זורחת במקום אחר.
ולהיפך.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האא איזה יופי להתחיל שבוע ככה בדרך לסדר בוקר... [ליצירה]
- [ליצירה] איך את עושה את זה? שוב, יקירתי, זה כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מקסים רעיון מקסים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי תגובה עמוקה או תובנות עצומות על היצירה אז אני יסתפק בנדוש ובמוכר.. יפה, ומעורר מחשבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מכירה את התחושה שחיוך זוהר מאיר את כל כולך?!? בזאת חשתי כשקראתי את היצירה. מקסים! אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר. ןזאת ממך למדתי. תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר! [ליצירה]
- [ליצירה] הנה המקור: "מה יש לדבר מה יש לדבר אני שוקע כאן אבל זורח במקום אחר" (מתוך "האור הראשון") והמילים שלך יפות לא פחות:) [ליצירה]
- [ליצירה] יוווווווו וואו, ממש תודה. ב א מ ת שלא ידעתי על השיר הזה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, המשפט הזה כבר קיים איפשהוא! ראיתי אותו אצל אהוד בנאי באיזה שיר-סיפור ארוך אחד. אבל אם חשבת על זה לבד, אז יופי... [ליצירה]
- [ליצירה] יו! המשפט הזה קיים אצל אהוד בנאי?? ...אז כיוונתי לדעת גדולים- כי לא ידעתי על זה. מה המקור? [ליצירה]
- [ליצירה] גם זה בהמשך לתגובה לפני... (שמעתי כבר את המשפט) שכשהשמש שוקעת כאן- היא זורחת במקום אחר. ולהיפך. משפט חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] :) היי שחף (ברח לי מקודם) לרגע נבהלתי, בחיי, אמרתי לעצמי "הו, הנה עלו על הגניבות הספרותיות שלך, סו. הגיע הזמן לשנות זהות..." ואז ראיתי שעל התיסכוך דיברת. זה בסדר. איש איש ותסבוכיו שלו. ויש כאלה שחולקים כמה תסבוכים... [ליצירה]
- [ליצירה] פלגיאטיזם באתר? לא לא... בנימין יקירי, יש לי את הספר "עיגולי השמחה של דסי" שאכן כתב דוד בן יוסף. ונכון יש בכריכה תמונה שלה עם כובע פרחוני (שמסתיר את מה שעושה לשיער טיפול כימותראפי) וברקע שדה חמניות. כשראיתי את היצירה של גוגוק (והיא של גוגוק) הבנתי דווקא שהוא החליט לקרוא ליצירה עיגול של שמחה - מתוך היכרות עם הקטע אותו כתבה דסי, שמהווה כותרת לספר. חמניות- הן אכן עיגולי שמחה ומסמלות אושר ובריאות. אז גוגוק צילם חמניה כזאת וקרא לה בשם הזה- אולי מתוך השראה שקיבל מהספר. אולי לא. אבל הצילום- בהחלט שלו. מה, כבר אי אפשר לצלם חמניות כי מישהו עשה את זה? אי אפשר לצייר חמניות כי ואן גוך היה פה קודם? אני חושבת שמגיעה לגוגוק התנצלות. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים מדהימה שאת... ותודה למביט שהמליץ ואז ראיתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נגתי- מקווה שיסלח לי גברת צחית, עלית לי על העצבים לגמרי. את, עם כל הניקים השונים שלך, עם הויכוחים האידיוטיים שלך עם עצמך ועם ההערות הפסאודו-אינטלקטואליות. מכירה טיפוסים כמוך. אלה שמתחבאים מאחורי המחשב שלהם וכותבים דברים מרושעים או, במקרה הגרוע יותר, שטויות מרושעות. את שייכת לחבורת כותבי השטויות. ותפסיקי לחרטש בשכל עם ה"ביקורת הבונה" שלך. הביקורת שלך בונה, אולי, רק את האגו האומלל שלך, שכמו שכבר אמרתי , מקבל חבטות על ימין ועל שמאל בתלת המימד. איכסה. את (אתה? אתם?) טיפוס דוחה. אה, וזה "נותב" ולא "נוטב". סו, נושאת עיניה למרום ושואלת עד מתי טימטום? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים מקסים. ואם יורשה לי.. לא הבנתי למה לא היו מאשרים לה את זה ב"במה חדשה"? סו, שפיספסה פואנטה. [ליצירה]
- [ליצירה] נסיון רציני ראשון ... ומאוד מוצלח בעיני. כמה כשרוניים אתם, אנשים! אשריכם ואשרי שזכיתי לראות את כל זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... אז מה, קשה לנו להבין אינטימיות ללא אוריינטציה מינית? כנראה שכן, אבל זה ב א מ ת מה שהיה שם. תצטרכי להאמין לי- הייתי שם. ןלעניין רוח ההלכה- הבית היה פתוח לרווחה לרחוב הסואן. והוא, עם הדתיות הכמעט פאנאטית של חוזרים בתשובה מחד, והזרימה הטבעית, האנושית שלו- מאידך, תמרן יפה מאוד בין השניים. שוב, תצטרכי להאמין לי (וגם קצת לסמוך עלי- בתקופה הזאת הייתי אורותיסטית שרק סיימה את המכללה וכל ענייני הלכות יחוד היו שגורות על פיה. מילא עכשיו, כשאני פושטאקית ממש) ו... קצת לא נעים לי- אני לא מוצאת את ההערה האחרונה שלך כל כך לעניין (וקצת קצת פוגעת) - אם כל כך בער לך להבין מה קרה שם באמת- יכולת לשלוח מסרישי. סוערה היא חגית. [ליצירה]
- [ליצירה] :))) אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, ואם שכחתי לציין: מאוד מאוד אהבתי את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם האדון מנהל שמעלי את מצויינת! ותודה למנחם שהפנה את תשומת לבי. נהנתי מאוד. בעיקר מה"חצי" וה"תינוקת" את משהואית ברוכה הבאה! [ליצירה]
תגובות