אני עוקרת.
אני עוקרת את העץ
ותולה אותו בחדרי.
שם
בין קורי העכביש
הוא מחייך לי חיוך רחב.
"את זוכרת את השנים
בהם כיתתת רגלייך
למסוק את זיתיי
את החורפים הגשומים
נשארת נאמנה
כשטבעו רגלייך בבוץ".
לא השתנה דבר.
"דבר לא השתנה ".
[ליצירה]
(סליחה על הבוטות)
ומי אתה שתחליט מה מזיק לקוראים ומה לא? מה מפרה ומה לא? האם אני מריחה כאן שמץ של פאשיזם?
צא החוצה. הוצא את אפך מהמסגרת המרובעת שלך ותציץ. יש עולם שלם שם בחוץ. אם בחרת להיסגר בשיריונך- בחירה שלך. אך אל תחליט על דעת עצמך מה נכון להמונים ומה לא - גם אם זה נוגד את השקפת עולמך או דתיותך.
[ליצירה]
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
[ליצירה]
בצקות ינצחו חלום.
שמש על פרץ תפרח
והשקה גן ירק ירח
ואור חזותי לממרח
בחור של כדור פורח.
וילדים ישוועו לחלון
ישמעו חריקת הדלת
מי מאחורי הוילון
זו היא שירתו האיוולת.
בברכת ליל מטונה, שירזטל.
[ליצירה]
נסו להתנתק מהדעות הדתיות שלכם לרגע.
יש אהבה בין גברים.
סטייה? תופעה? נטייה? מי יודע.
אהבה? יש!
ואם אין כאן הפריה- להם זה לא משנה וגם לא לנו.
זה קיים, זה יפה, וזהו!
תגובות