אני לומדת לנגן
בחללים שלי.
כל פעם שאני פותחת פתח,
יוצא ממני צליל אחר.
זה לא משנה אם אני מתאמצת.
אין צלילים אם אין מי שינשוף אוויר.
מוזר.
איך ריק יכול ליצור
כאלה הרמוניות.
שלא הריק יוצר את ההרמוניה אלא ההתמלאות שלו ...
"אין צלילים אם אין מי שינשוף אויר" ...
אעפס מעלה לי אסציציות על פרשת השבוע .
(ההתחלה "והארץ היתה תהו ובהו... ורוח א-להים
מרחפת על פני המים")
יפה !
של שיר.
אני אף פעם לא כותבת הרבה מילים על השירים שלך,
אולי כי הם אומרים לי כ"כ המון, בנקודות מאד פנימיות, אז אני פשוט מעדיפה להשאיר את זה לעצמי...
תודה על מה שאת נותנת לי...
באהבה, נטע.
ב"ה
מממ... כמה אוויר נשפת בי הרגע!
אסוציאציה חופשית: מזכיר לי את ההדים ביצירה עם החימר.
עוד אסוציאציה שעלתה לי: ריק לא רק יוצר הרמוניות. כל העולם בנוי מריק! אם לא היה ריק היינו נקודה אחת קטנה מרוכזת מאוד. כל השוני שבין דבר לדבר בעולם קיים בגלל הרווחים, ואכמ"ל.
אוף, היה לי יותר מה לכתוב, התבלבלתי באמצע
קדם כל זה ממש, ממש יפה.
חוץ מזה חשבתי על התהיה שבסוף השיר, ואני מקווה שיורשה לי להמשיך את הדימוי ולשפוך אור משלי על הנגינה:
האמת היא שמבחינה פיסיקלית באמת אלו החללים שיוצרים את ההרמוניה. גל הקול הוא תנודה, שינוי, בצפיפות האוויר. אני יכול להכריח את האויר לשנות את צפיפותו במקום סגור: במקום פתוח, ריק, היכולת הזו מוגבלת מאד. לכן, באיזור החלל צפיפות האוויר נשארת קבועה. באופן דומה- גל במיתר נובע מתנודות המיתר. בקצוות הקשורים לא תתכן תנועה, ולכן שם המיתר עומד. ההגבלה הזו על הגל גורמת שרק גלים מסוימים מאד יוכלו לשרוד בתוך חליל באורך מסוים, או מיתר באורך מסוים, ונוצר תו. במילים אחרות- העובדה שהגל לא יכול להתקיים במקומות מסוימים מעניק לו אופי מיוחד. העובדה, אם כן, שאני מתכנס בתוך עצמי, לא נדחק בכח לכל מקום, מאפשרת לי למצוא את הלחן האישי שלי.
מצטער אם הפיסיקה הרסה את השיר..לי אישית זה הוסיף.
פיזיקה לעולם לא תהרוס לי שיר.
העלית בי הרבה מחשבות. אבל בכיוון קצת אחר. זה יפה שאפשר ליצור מוזיקה רק בכלים מגבילים.
ואיש אחד - תודה לך. זה באמת לא הריק שיוצר את ההרמוניות. אבל זו לא התמלאות. כמו שאמר חתלתול - זו התנועה.
בהחלט גרמתם לי לחשוב על זה מזווית חדשה...
או יותר נכון מי שיוצר את התנועה .... (כלומר מי שנושף באויר) ואז האסוציציה היותר מתאימה היא אכן מה שאמר חתלתול , ופחות מה שאני אמרתי ...
מצד שני כיון שמדובר על חללים רבים (לעומת רוח האדם שנפחה במקום אחד "באפיו") , יש גם משהו בדברי ...
ונשאלת השאלה איך כל זה קשור לחליל של בית השואבה ?? :))) אם כבר התחלנו בסגנון למדני ....
[ליצירה]
אז זהו
שלא הריק יוצר את ההרמוניה אלא ההתמלאות שלו ...
"אין צלילים אם אין מי שינשוף אויר" ...
אעפס מעלה לי אסציציות על פרשת השבוע .
(ההתחלה "והארץ היתה תהו ובהו... ורוח א-להים
מרחפת על פני המים")
יפה !
[ליצירה]
איזה יופי
של שיר.
אני אף פעם לא כותבת הרבה מילים על השירים שלך,
אולי כי הם אומרים לי כ"כ המון, בנקודות מאד פנימיות, אז אני פשוט מעדיפה להשאיר את זה לעצמי...
תודה על מה שאת נותנת לי...
באהבה, נטע.
[ליצירה]
מישי!!! התגעגעתי אלייך!! איפה היית כל הזמן?
חוץ מזה, זו לא אסוציאציה חופשית בכלל:) זה בדיוק אותו ריק. ממש ממש אותו ריק.
חוץ מזה, מסרישי בדרך...
[ליצירה]
אהההההההההחחחחחח
ב"ה
מממ... כמה אוויר נשפת בי הרגע!
אסוציאציה חופשית: מזכיר לי את ההדים ביצירה עם החימר.
עוד אסוציאציה שעלתה לי: ריק לא רק יוצר הרמוניות. כל העולם בנוי מריק! אם לא היה ריק היינו נקודה אחת קטנה מרוכזת מאוד. כל השוני שבין דבר לדבר בעולם קיים בגלל הרווחים, ואכמ"ל.
אוף, היה לי יותר מה לכתוב, התבלבלתי באמצע
[ליצירה]
"מניפולציות רגשיות – נעים מאוד! אני כותב, זאת המטרה שלי.
לגרום לכם לצחוק, לבכות, להתרגש, להכניס לכם אגרוף בבטן, העיקר
שלא תישארו אדישים, שתצטרכו לקרוא את הסיפור שוב, שתחשבו עליו
כשאתם הולכים לישון."
מניפולציה רגשית לא אמורה להרגיש לקורא כמו מניפולציה רגשית. "המטרה שלך ככותב", היא לכתוב את המניפולציה כך שאני לא ארגיש בזה. זאת הבעיה שלי.
[ליצירה]
חמוד,
אע"פ שאני מעדיפה בהרבה את הדברים היותר-רציניים שלך.
אולי אפילו הייתי צוחקת, אם לא הייתי עוברת מקרוב את החוויה המצמררת של זריית מלח על זחל רירי מסכן והצפייה בו בשעה שהוא נמוג והולך תוך ייסורים נוראיים (מובן שהוא לא היה הנשמה התאומה שלי ולא חיבבתי אותו בכלל, אבל בכ"ז). מאז יש לי טראומה מהיצורים האלה וצמרמורת במעלה ומורד הגב. אל תנסו בבית!!!
ותהיתי-
רצית לכתוב "התחשמק", או שזה במקרה?
כי אני לא מכירה מילה כזאת...
[ליצירה]
איששששששש :)
להשפיל את עצמי "לשיטתי", פירושו לעשות ליד אחרים משהו שנוגד את העקרונות שלי.
(ואתה לא מייבש! כמו שכבר אמרתי הרבה פעמים - אני חולה על תשובות מתפלספות...)
תגובות