ושיווא הנערץ רוקד, רוקד על הגופות
(הבהרה: שיווא הוא האל הראשי של הודו, ולרוב מייצג את המלחמה. אחת הסצנות המפורסמות ביותר בהן הוא מופיע היא לאחר קרב עם השדים, כשהוא אוחז בשערותיהם של המובסים ורוקד על הגופות)
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
מושלם
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
את לא צריכה להתרגז, ומצד שני - אפשר למתן בניסוח.
אבל, כמה תהיות - ובאמת שאני לא באה להתקיף, פשוט זה נראה לי מספיק חשוב שנדבר על זה.
כשאת מגיעה לבית פרטי של מישהו, את דופקת בדלת ונכנסת. אפילו אם את לא יודעת מי הבעלים או מה מנהגיו - את נזהרת בדברייך בהתחלה. את מסתכלת מסביב ומנסה לקבוע מי האדם וכיצד הוא חי; את רואה מה חשוב לו, מה מעניין אותו, על מה אפשר לדבר אתו ועל מה לא.
צורה, עבורי, היא לא סתם עוד במה לפרסום - היא בית. כותבים חדשים יש תמיד, ויהיו תמיד. זה כך, ועמדת האתר בנוגע לחופש היצירה נהירה וברורה לי. אני לא מבקשת לכפות עלייך את דעותיי, לפגוע בך או לנסות לעשות ממך משהו שאת לא.
אבל קומם אותי הסעיף הראשון בתשובה שלך. לא ידעת? איך זה?
לא הסתכלת על הקירות מסביב? לא שמעת על איזו תחנה מכוון הרדיו? לא ראית מי גר בבית, איך הוא מתלבש, מה הדרכים בהן הוא מתנסח? וחשוב מכל, בעיני: לא ראית את השלט שעל הדלת? המוטו של צורה הוא "להגדיל צורה ולהאדירה." לא את עצמנו, לא על מנת לפרסם.
אני לא מבקשת ממך להסכים עם דעותיהם של האנשים שכאן; אני גם לא חושבת שתצטרכי לארוז את החפצים ולעזוב, מה פתאום? מספיק גוונים יש כאן.
אבל להתחשב בנמצאים מותר וכדאי, כדי שיהיה נעים לכולנו.
וברוכה הבאה.
[ליצירה]
יפה מאוד, חוץ מזה שאני לא בטוחב שהריבוי של 'הרמון' זה הרמונות [?]
ומאוד חסרים סימני פיסוק. השפה שלך טובה אבל החריזה מפריעה - בעיקר כיוון שזו לא חריזה של ממש, וחבל לדחוס את הטקסט הזה לתבנית לא מתאימה כשזה כל כך יפה גם ככה.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
תגובות