ושיווא הנערץ רוקד, רוקד על הגופות
(הבהרה: שיווא הוא האל הראשי של הודו, ולרוב מייצג את המלחמה. אחת הסצנות המפורסמות ביותר בהן הוא מופיע היא לאחר קרב עם השדים, כשהוא אוחז בשערותיהם של המובסים ורוקד על הגופות)
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
מושלם
בדיוק מה שחשבתי, אבל לא ידעתי איך להביע.
אולי כדאי להוסיף הסבר על מי זה שיווא (חוץ מזה שהוא אל הודי), ולמה הוא רוקד על הגופות.
כמו שכבר אמרתי - תמשיכי!
[ליצירה]
יש לך כמה משפטים טובים, אבל המבנה ממש לא ברור. מה הקשר ל'אבל' בבית השני? מה אבל? אני חושבת שהבנתי את הרעיון - אבל שוב, הבית השני ממש לא מתחבר לי.
[ליצירה]
המסר עובר, אבל על הביצוע עוד צריך לעבוד. החריזה, אני חושבת, מאלצת את הטקסט; הזמן שנותר מפליג לים - ניסוח תמוה למדי, שלמרות התגובות כאן לא הבנתי אותו. הרושם שהתקבל הוא שהשתמשת בזה בשביל החרוז - שגם הוא לא בדיוק חרוז; צריך יותר מהברה סוגרת דומה כדי שהחריזה תהיה נכונה.
המסר אמנם עובר, אבל הוא מנוסח באופן פשטני מאוד וברור להחריד. וכבר עשו את זה; המלים, המבנה, הניסוח. גם הרעיון.
תגובות