פתאום
הכל נראה לי
בנאלי
או לפחות
וירטואלי
רוצה לצעוק
נשבר לי
אבל בעצם
נגמר לי
האמת
בסוף הכל
פוטנציאלי.
[ זה שיר שגם הלחנתי וכשזה עם הלחן, זה יותר חזק...]
טל בת רא"פ
-
כותבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כבר מעל לשנה וחצי שאני לא יכולה לרקוד בכל הפעמים שאני כבר רוצה לרקוד, ובכלל. אני חושבת שבשנה וחצי הזאת גיליתי שאני מסוגלת לכתוב גם אם אני לא עם 'כולם' . אבל הרגש שמובע במילים לפעמים יותר חזק מהרגש שמובע מלהיות מחורפנת או שיכורה... תודה רבה על הכתיבה הזו שהצליחה להביע במילים את מה שאני מרגישה כבר הרבה זמן... [ליצירה]
- [ליצירה] אז זה מה שעובר בראש של הבנים... [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון.... הצלחת ללכוד את הרגשות הקטנים ביותר לכדי קטע זורם וקליל (כמאמר קודמי) וכל כך נכון.... סחתיין... [ליצירה]
- [ליצירה] חוץ מזה שהשיר טוב, אני מלאת קנאה על הביקור של אלטון ג'ון ועל כך שהוא נסה להלחין את השיר... (בהנחה שמה שכתבת נכון... ואם לא אז ניחא, עשיתי שטות מעצמי...). [ליצירה]
- [ליצירה] דיברתי ואף ראיינתי במסגרת כתבת חוץ עם הראפר הערבי תאמר נאפר (ההוא מלוד) וההמנון האלטרנטיבי שלו להמנון של מדינת ישראל, דומה במפתיע לשלך בעקרונותיו. תמהני אדון ירושלמי האם העובדה שאתה מעם שמי, כלומר, העם היהודי, משפיעה במקצת על חייך? כי אצל הראפר הנ"ל, שבא גם הוא מעם שמי, העם הערבי-פלסטיני, זהו אחד מהדברים שיותר משפיעים על מהלך חייו כמו גם על תוכן יצירתו המוסיקלית אשר שיבחה בעבר מתאבדים באוטובוסים. לא נראה לי שאתה מעוניין לתת לאדם שכזה את החופש לעשות מעשים שכאלו ולכן, אנא שקול מחדש את ההמנון החדש שלך, הוא לא מציאותי, לעולם לא יהיה. (ואולי עדיף שכך...) [ליצירה]
- [ליצירה] מחשבות שכאלו שעולות ולא מצליחות לצאת לי במילים... אשריך שהצלחת... [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמו הלילות של הגוש כדי לגרום ליצירה המיוחדת ביופיה הזו להיכתב. [ליצירה]
- [ליצירה] למאיר פרידמן דבר המשוררת שכרגע ראתה את התגובה... הרבה יש בתגובה של כנפי שחר ולא רק. העולם שלנו מנוסח באופן אפוריסטי שכזה. כל דבר הוא ביטוי, או כלל, או דימוי או שיבוש של אחד מהנ"ל. כשאומרים לא לחצות את הכביש אז מתכוונים לא לחצות את הכביש. כשאני אומרת 'אין לחצות...' אני בעצם אומרת שישנה סתירה פנימית בתוך הכלל הזה. אין (בניקוד צירה) זה משהו שאסור לעשותו, אסור להפריח פעולה חדשה לחלל, כך שפעולה זו תהיה פוטנציאל בלבד ולא מימוש. האין (בניקוד פתח), על פי תפיסתי הוא כמו האין בניקוד צירה. אם כל כך מפחדים ממה שאין, למה לא ללכת לשם. אם הוא לא נמצא אז גם אי אפשר להיפגע ממנו והוא לא משתלט, הוא לא מסוגל לממש פוטנציאל כי הוא כלום. הטענה שלי היא שגם באין (בפתח) קיים יש. היש הזה מוסתר מאיתנו ע"י החברה, הקולקטיב המסויים שאני חיים בתוכו ואשר מפחד שמא אינדבדואל מתוכו יגלה את היש שבאין (בפתח). כל חברה והיש והאין שלה. ולכן, פעמים רבות, שאלות המופנות מכוון היש אל כוון האין (בפתח), נותרות באוויר, ממלאות חלל מסויים, אך נותרות ללא תשובה ממשית. התחושה הזו של להישאר עם שאלה שאתה שואל באוויר, ללא שום תשובה ממשית מלבד פחדים, איומים או תשובה מתחמקות, זו תחושה שגורמת לך להרגיש כאילו אתה בעצמך שום דבר ואתה לא קיים באמת, אתה סתם. וזהו הסברי המנוסח בסרבול רב ובאורך מחפיר. מקווה שעזרתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אל תהיי עצובה..... יהיה טוב. [ליצירה]
תגובות