ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
טוב,
כמובן שפה אני מחוייב להעיר "חולק עליך"... נכון שאין לתת זכויות לעולים ע-ל ח-ש-ב-ו-ן אלה שנולדו כאן, אבל- יש לתת להם זכויות, אחרי-הכל... ו"שיבת עם-ישראל לארצו"- היא ממש לא 'שיחזור מלאכותי של תולדות שאבד עליהן הכלח'... יום יבוא (אני מקווה), ואפילו
א-ת-ה תודה בזה...
[ליצירה]
סליחה אבל...
אני מוכרח להעלות כאן תמיהה (כלפי מישי, הפעם); למה "חתלתולי"??? אם את חושבת שכותב היצירה הוא 'החתלתול של שרדינגר'- אז את טועה. מבלי להמעיט בערך החתלתול, ומתוך הכרתי האישית את הכותב (מקווה שאין לו בעיה עם זה...) שב אני ואומר- זה לא החתלתול... ואם הרסתי לך איזו אקסיומה, אז...סליחה!
[ליצירה]
סליחה, מה זה צריך להיות?
לא פרסמת את זה כבר פעם??? ושוב, (אומרים לך ואתה לא לומד!) "עשרה"=זכר, "עשר"=נקבה. וכל הנקבות=מכות! (סתאאאאם, פמיניסטיות, ממש לא התכוונתי...). לכן- לא 'עשרת' המכות, כי אם 'עשר' המכות. קאפיש?
תגובות