באמנות, כמו באמנות,
אין דבר כזה, שאין דבר כזה.
ובחיים, כמו בחיים,
אם אין דבר כזה, אז יהיה דבר כזה.
ורק באהבה, כמו באהבה,
אין דבר, כזה, אין דבר..
והכל נשכח, והכל עבר,
והכל נמחל, והכל ווּתר,
ואין דבר. אין דבר.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה כאילו, וסליחה על החוצפה, קצת מאבד מהפואנטה של המקום, כי אמנם זה הכל במשפט אחד, אבל כמדומני שהרעיון הוא לחבר את הדברים הללו בעצמנו, ולא להעתיק לכאן מכתבי שרשרת מהאינטרנט. או שאני טועה..? [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא הסיומת של קול דודי דופק שייכת. כי זו בדיוק הציפיה (החיכיון, בשבילך) שכל אחד שבא זה ההוא, הנכון, שאני מחכה לו. כל דייט, כל גבר שאני מכירה, אולי זה הוא. זה בדיוק העניין. וה"בלבן" דווקא מצטלצל לי יפה. מניחה שזה עניין של טעם, אבל זה בדיוק הרעיון של לצאת לחולל בכרמים, לחפש את שאהבה נפשי. אם ניכנס לרובד יותר עמוק של השיר, זו מעין אמירה כזו שאולי אני בדייט לא נכון, אבל שההוא, טמיר, נעלם, לא יתיאש. שלא יתפשר. שימשיך ושיחכה, כי בסוף אני עוד אחזור הביתה (מתוסכלת מהתבוסה) ואני אהפוך את הדרך הארוכה שלו למשהו שהיה שווה לחכות לו. [ליצירה]
- [ליצירה] חלמונית... לא מבקשת, הלוואי שלא יקרה, אבל כבר עכשיו אנשים חוזרים לעצמם. מבכים את שהיה אבל חוזרים לחיים. בלי הסקת מסקנות, בלי משברים רציניים, בלי לחשוב מה המסר שרוצה ריבונו של עולם להעביר לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר מחשבה למה את בשבי? או שמא - רק מתוך ידיעת האל תקבלי תשובות אמיתיות על העולם?! תמהני. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השיר, אף כי עודני אוהבת את העיר. תל אביב. [ליצירה]
- [ליצירה] ואתה חושב שזה מתאים ל"במשפט אחד"? זה יותר הרהור, לדעתי. בכל מקרה, והייתי יכולה להרחיב הרבה יותר, אבל, עצם ההתבעסות שלך מבהירה את המשפט. כי אם תחשוב על זה, הרבה דברים מבעסים אותנו, ועושים לנו מצברוח לא נעים ולא כיף, ובכלל, נורא קשה לנו בעולמנו הקט. ואם לא היינו נבראים, אזי זה היה חוסך לנו הרבה אי נעימויות, הא? איך אומרים, התשובה בגוף השאלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת יותר את השירים שלך מאשר את שירי הבדיחה. כשזה עמוק - עוצר כל העולם. ואת, קוטפת כוכבים (קורין אלאל, שם, שם). [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, שירה היום לא צריכה חרוזים וגם לא משקל. האמת היא שהיום אין כל כך הגדרות לשירה. ועם זאת, זו לא שירה. שמואל, אתה מנסה להביע רעיון שירי בצורה מילולית-מדוברת מדי. עזוב עכשיו את התוכן (שהוא בעיני מגוחך קלות, אני אתייחס אליו עוד מעט) ותתמקד רגע במילים. "אך נשאלת השאלה הנחרצת: האם, לרצח ושפיכות – הדמים, יש כל הצדקה?" שיר הוא לא טקסט חופשי. אתה לא יכול מצד אחד לומר דברים כמו "אך נשאלת השאלה הנחרצת" כמו היה מדובר בנאום חוצב להבות שאתה נושא מעל בימה זו או אחרת בעוד שבשורות אחרות שלך אתה כן מנסה לדבוק בשפה קצת יותר גבוהה כמו "עוד יכוה גופכם הארור בקללת, בין שבעה מדורי – התופת והזוועה;" וזה בלי להביא בחשבון את שאר עיוותי השפה שלך (לא ראוי היה שתגיה את מה שאתה כותב?) כגון "תהיי ברוכה!" (כשברור לכל שבציווי מעין זה הלשון צריכה להיות "היי ברוכה") או: "שידכם – השאטה, עוותה;" (כלא שאטה, ודאי..). וזה רק מהבחינה הלשונית. לעניין התוכן, לא ברור לי על מה ולמה יצא הקצף. ארה"ב, כמו כל תרבות, יש בה מן השלילה ומן החיוב. גם בתרבות הרומית שאתה כל כך נהנה לשלול היה הרבה מן החיוב והרבה מן השלילה, אבל לולא היא לא היינו איפה שאנו היום. גם לולא ארה"ב לא היינו איפה שאנו היום. לא יודעת אם אתה דתי או לא, אז אתה יכול לראות את זה כהשגחה או כגורל עיוור, אבל איך שלא תסתכל על זה, אימפריות קמות ואימפריות נופלות. ממה שהבנתי מהמבקרים האחרים כאן אתה סוגד לאימפריה הסובייטית. ואני חושבת שאתה יכול לומר את זה רק כיוון שאתה לא חלק ממנה. לו היית חי ברוסיה הסובייטית, לו אותך הגלו לסיביר, או לכלא נידח אי שם, לו אותך החליטה הממשלה, או המשטרה החשאית להרוג על לא עוול בכפך, סתם משום החשדנות שאתה אויב העם, מסתמא לא היית מדבר ככה. להעריץ שלטון שמעולם לא היית חלק ממנו, כי מרחוק הוא נראה לך רומנטי, כמוהו לדחות שלטון שמעולם לא היית חלק ממנו , כי מרחוק הוא נראה לך מושחת. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פתגם ידוע "חצי אמת גרועה משקר". מעניין מה יותר חמור, אם כך. האמת שהיא פשע או חצי האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה איזה רעיון מעניין שמובע בדרך מאוד מוזרה. הסיפור (או המונולוג, אם את מתעקשת) מתחיל בצורה מסויימת ומדבר על משהו אחד, בצורה רצינית וסיפורית וכתובה היטב. ואז פתאום זה נהיה היתולי כזה, ולא ממש ברור וקצת מאבד את הפואנטה, שאני חושבת שהיית מצליחה להעביר יותר טוב אם היית מנסחת אחרת את הפסקה השניה. כי בפירוש יש לך את הכישרון הזה לכתוב טוב. [ליצירה]
תגובות