קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש עצמה מאוד גדולה ביצירה הזאת. ישנם שני בתים: הראשון מבטא מערכת יחסים בסיסית בין בחור לבחורה (מתואר בצורה די שובניסטית - שהבחורה מאוהבת בבחור והוא שובר את לבה). הבית השני מגלה עוד יותר את הצד השוביניסטי, כשהוא מגלה לנו שהבחור מת להפטר כבר מהבחורה שמאוהבת בו. האם הסיפור אמיתי? או שמא זוהי ביקורת פנימית על השוביניזם הגברי? [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע חמוד, אבל אני לא מסכימה לחלוטין עם תוכנו. החיבור שלנו עם הקב"ה נובע מהצורה שבה אנחנו מגלים אתו. עשית יותר מצוות - אתה יותר מחובר, פחות - פחות. ולדבר על המציאות בתור דבר "אירטוי" - זה סתם טעם לא נבון, לעניות דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מדהימה. קצרה וקולעת למטרה. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה חמודה. אם תיתני בין בית לבית שורה ריקה על מנת לתת מרוח נשימה, היצירה תקרא ביתר קלות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד העלה חיוך רחב על שפתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי היקרה, את מאוד כשרונית, אבל השיר הזה רדוד. את מנסה להביע שאדם נפטר בבי"ח מסוים, ובאותו בי"ח נולדו תאומים ("להם" - כהגדרתך, לא ברור מי הם ומה הקשר ביניהם ובין הנפטר); ואין אמירה אחרת בשיר. אז יש לנו שיר ארוך עם אמירה פשוטה, ומילים שאינן מביעות דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מדהימה יצירה מדהימה וכואבת כאחת... [ליצירה]
- [ליצירה] ביטוי נפלא לכורח של שני אנשים להיר אחד את השני, למרות כל הקושי שבדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] בעברי שוב על היצירה הזאת, קלטתי הרגע את המושג "הפותח שערי רחמים", ואמנם לקח לי כמה שניות, אבל אז הבנתי שכוונת המחבר לרמוז לפתיחת ברכת יוצר אור בנוסח אשכנז ביום הכפורים: "הפותח לנו שערי רחמים ומאיר עיני המחכים לסליחתו". זה ממש יפה, איך שהמחבר שותל דימויים מחיי הקודש בתוך יצירותיו. [ליצירה]
תגובות