[ליצירה]
מספר הערות:
א. בבקשה שימי רווח של שורה בין הפיסקאות הקטנות שממלאות את הקטע (למשל בין השורה המסיימת במילים "שהכל לטובה, לבין השורה שמתחילה במילים עכשיות את) - זה יקל על הקריאה.
ב. "הכ-ל לטובה" ה"-" נכתב בכונה? אם כן כדאי לענ"ד לכתוב זאת בצורה יותר ברורה (אולי עם מספר סימונים בתוך המילה.
ג. מה מביא גאוה בזאת שהבחורה חלק מחייך? האם יש משהו מיוחד שגורם לה לרצות להיות בקשר איתך ואת דוקא דוחפת לקשר, ולכן הגאוה? לא הבנתי משפט זה.
ד. היצירה באופן כללי, באמת לא נראית ערוכה בצורה הכי טובה.
נ.ב. עוד אין עדכונים... אבל כשיהיו אני אשמח לעדכן אותך בלנ"ד
(לשאר הקוראים: לא, אין לזה קשר ליצירה, סתם חסכתי לעצמי מסר אישי)
[ליצירה]
נפלא.
היצירה הזאת ממש נפלאה. הדרך שבה מושגים כמו "אתה בחרתנו מכל העמים", ו"כחש" ו"מוקשי רצח" (כמכוונים לטרמינולוגיה של הרצי"ה קוק) שזורים בתוך יצירה נפלאה זו שכל ענינה לקחת רגע שבו ילד בוכה על אביו שנרצח בידי בני ישמעאל, ולהתבונן במה שהרגע באמת אומר.
נפלא.
[ליצירה]
ליאת היקרה,
אני חלוקה עלייך לחלוטין לגבי העיקרון של צילום.
ברור שלא כל תמונה מביעה משהו, אבל אם היא אינה מביעה דבר - למה לפרסם אותה באתר?
זה שאת צלמת טובה, כולם יודעים, אפילו צלמת מצויינת - אבל אם תמונה איננה מביעה משהו עמוק, איזה תועלת נוצרת למתבוננים בה?
[ליצירה]
פשוט נפלא.
היצירה הזאת מראה לנו את המשמעות האמיתית שאמורה להיות ליצירה - התבוננות עצמית. לא סתם משחקי מילים, אלא אמירות מהותיות לגבי היוצר.
נפלא.
[ליצירה]
היצירה הזאת נפלאה.
אהבתי במיוחד את השלבים השונים שהמשורר עובר דרכה - בארבעת הבתים הראשונים בקשה מא"י להתחנן לפני הקב"ה שלא ישחיתוה, לאחר מכן הגעה למסקנה (בבית "ארץ יושר") שאנחנו לא יכולים להבין את דרכו של הקב"ה "כי לא דרכי דרכיכים" וכו', לאחר מכן שני בתים של הזכרת ההרוגים על קידו"ה, ושוב מסקנה: הקב"ה ודאי יגאלנו בגאולה השלימה במהרה. ומתוך המסקנה שהקב"ה ודאי יגאלנו - אנו מגיעים לפניה אליו בעצמו שיפדנו מצרינו.
תגובות