נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
שיר כואב
מוסר הכליות אכן דבר מועיל הוא ביותר, אך גם מכאיב ביותר. ובאמת אם יש אדם עם מצפון טהור, ברגע שהוא עושה חלילה איזו עולה, הכאב העצמי שלו עצום.
[ליצירה]
הקטע חמוד, אבל אני לא מסכימה לחלוטין עם תוכנו.
החיבור שלנו עם הקב"ה נובע מהצורה שבה אנחנו מגלים אתו. עשית יותר מצוות - אתה יותר מחובר, פחות - פחות.
ולדבר על המציאות בתור דבר "אירטוי" - זה סתם טעם לא נבון, לעניות דעתי.
[ליצירה]
אני מזדהה מאוד עם התחושה המבוטאת ביצירה. המחשבה המוטעית שאין תקוה - שכל כולה באה בעקבות היצר הרע - צריך לנסות לקום, למרות הכאב, ולצפות לטוב, אחרת באמת "רק למוות עוד אייחל".
[ליצירה]
רוני!
היצירה הזאת מדהימה ביופיה, וודאי איננה "פשטנית" חלילה. הבית האחרון מגלם את תמצית האמונה, הנובעת מתוך ההתבוננות האמיתית בסיבוכי החיים (וזה מה שניסיתי להסביר לך בהערתי לתגובתך ליצירה האחרת של חזקי).
[ליצירה]
שיר שמביע כאב אמיתי, הצורה עצמה לא הכי מוצאת חן בעיני. החזרה על הבית עם ה"לא פשוט להיות מתנחלת", היא לא חזרה שמביעה משהו מהותי, אלא סתם חזרה על איזו מנטרה לא קשורה לכלום.
(והגאוה על זה שאיזו להקה בצעה את השיר, לא ממש מוסיפה...)
תגובות