היא כותבת בקווים ונקודות, כמו אגלי טל של קורי עכביש על הדשא, שכל העולם נמצא בהם. היא כותבת בגרגרי חול שנשרטים עם הרוח, ובטיפות-טיפות-טיפות - ואני יכולה רק לפעור עיניים בצמאון, ולשתוק.
ולשתוק.
מתגעגעת...
הדס -
-
חסוי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אין דבר כזה 'אסור לכתוב בצורה כזאת'. מי אתם שתחליטו איך בנאדם יכול לכתוב? ואין נושאים שיש עליהם טאבו. ולא כל דבר כתוב צריך לפרש מילולית, ולא כל מה שמריח לכם אחרת צריך להתקיף בצדקנות מתחסדת. והתרגזתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חבר'ה, ילדים הם ילדים. הם לא אמורים להכין פצצות. הם לא אמורים לשנוא כל כך. ודווקא אלה, שהיה להם כל כך מעט זמן, ובחרו לשנוא. [ליצירה]
- [ליצירה] חבל... ביקשת לא לנחם, אבל קשה לי. וזה מאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את זה. שורה ראשונה - 'הפך אותי לאורכו', מסורבל. רעיון יפה, כתיבה טובה וזורמת. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה מאיתנו, אני חושבת, כותבים מתוך מניעים דומים מאוד. הפריקה, היופי, המראה של רעיון על הדף, לדעת שעשינו משהו. אבל אני לא חושבת שהרגש וההתלהבות מספיקים בשביל ספר - כי כמו שאמרת, רוח במפרש זה טוב, אבל אי בונים עם אדמה. תהא אשר תהא משמעות הרעיון לגבינו, כשבאים לדבר על ספר צריך קודם כל לזכור שמדובר בהפקעה של הרגשות שלך והמחשבות שלך והחלומות שלך, לטובת אנשים אחרים. לא כולם יבינו את השפה בה תדבר, לא כולם יתעכבו על הנקודות שתרצה או יאהבו את המלים שלך. וחשוב לזכור את זה כשהמטרה היא לפרסם, וגם שבנקודה הזאת, מה לעשות, הקהל הוא המבקר הטוב ביותר שתוכל למצוא. ושיהיה בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. אבל היתה לי הרגשה אפשר לפתח את זה יותר - לעשות מזה סיפור של ממש; בתור פאודיה או בדיחה זה חמוד מאוד, כאמור, אבל אחרי הגילוי של התפוחים הירוקים בעצם חזרת על עצמך עם החלב. אני חושבת שאפשר לעשות מזה יותר. ועדיין, אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה לא מתנגש? הסאטירה והרצינות? אני לא חושבת שאפשר לשחק על שניהם בקטע כל כך קצר ועדיין לעשות את זה כמו שצריך. אבל אולי זה רק דפקט שלי... [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא כל כך הבנתי את הקטע. אם יש לך קומיקס, למה אתה לא מכניס כאן את כולו? [ליצירה]
- [ליצירה] וכן, זה כן תרגום. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] משעלת? [ליצירה]
תגובות