טיהרתי ידיי ורגליי
פשטתי בגדי הלבן
יצאתי מחדר
מואר
עמוס המון
אדם
ולקול דממה דקה
,נשברתי בבכי
נכנעתי לדמעה
.וכופר לי
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדימוי יפה, והתחושה מובנת, אני חושבת שכדאי לך להחליף את הסימן קריאה בסוף בנקודה (".") זה יותר נעים, ומסתדר עם הזרימה של השיר.. שנה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- דמע המיס חומת האבן כופר לכל עדת ולזו הבת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] איה? קרה לך פעם ששמעת בשורה טובה אבל שקטה? כזאת שגורמת ללב להרגיש אחרת? קשה לי להסביר מה זה בדיוק, אבל זה מה שהרגשתי כשקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאני יכולה להתחבר לתחושה שאת מתארת, אם כי- לא זה מה שעמד מאחורי כתיבת השיר, היתה שם תחושה אחרת, אבל זה טוב, זו הרגשה נהדרת, אפילו, שאנשים שונים מתחברים בצורה שונה ומתעוררות להן תחושות והרגשות שונות, מיצירה שלי. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] גם רציתי להגיד שזה מאוד יפה. פשוט לא הבנתי את הסימן הקריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשתי. (בשביל מה הסימן קריאה,אנלומבינה בכלל,למה?) [ליצירה]
- [ליצירה] לבקשת הקהל, סתם נו- ברצינות, הפנמתי, קיבלתי, תיקנתי ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא איה יקרה, אני חוששת שלא הסברתי את עצמי נכון. ניסיתי לתאר את ההרגשה, הסיבה להרגשה (שתיארתי) שרירותית קשה לתאר רגשות והרגשות. זה כמו הרעיד לי משהו בלב פנימה אך לא בצורה רעה או עוצמתית בצורה שלילית. הרעיד, הרטיט, ליטף בפנים ועשה את שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] וכמובן ששוב נתפסתי בעילגותי. השמטתי מילה. המשפט הוא" או בצורה שלילית" סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן זה מצויין, יש בעיה בשורות אלו: "כאשר הירח מלא. והאוהבים יורדים לכרמים גם אני ירדתי עמם" נקודה- ואז ו' החיבור והשורה השלישית, משהו לא מתחבר... אולי כאשר הירח מלא האוהבים יורדים לכרמים וכמוהם- ירדתי גם אני/ואיתם ירדתי גם אני וכיוב" [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! רעיון מובע בצורה מיוחדת, מקראית משהו, מקצב זורם, יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר!!!! שי אתה משתבח! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד.... רב משמעות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם- כל המגיבים על הקריאה והפרגון. ערב מקסים ופורה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! אכן כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
תגובות