בת 18; חובבת בלטריסטיקה על כל גווניה ושירה בפרט.
מעריכה ביקורת בונה.
עם פרישתה של אוטורפה (מוזת הליריקה) מחיי הליריים, מודיעה גם אנוכי על פרישתי מהאתר. :)
קישורים שאקח עימי
ציטוטים, אמירות
"הדבר היחיד שלמדנו מההיסטוריה הוא שלא למדנו מההיסטוריה דבר."
[ליצירה]
מניסיון-זה אפשרי...להתאהב בידיד זה למעשה יכול להיות הקשר הכי טוב בעולם כי הוא בראש ובראשונה מבוסס על חברות אמת ואחרי כל האהבה מה שנשאר בסוף זאת חברות...
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
קריאת הבית השני המליטה מפי אנקת תדהמה,
מה מושלם החרוז מה קולעת ההטעמה.
קראתי אותו ושניתי, והשיר כולו כמנגן,
לקול חלילך החורז בלי עמל עוד כהן וכהן
את המילים הקולעות ביותר לביטוי
מתוך נפשך בתוכה היופי מצוי.
[ליצירה]
מקסים!! הזכיר לי במקומות מסויימים את "שיר השירים"... יפה כל כך! "וליבך בליבי גואה". אהבתי מאוד את הסיום- נוקב, ועם זאת משאיר מקום לדמיון...
יש לך כישרון אדיר!
[ליצירה]
"אהבה היא מאין שעון חול-
הלב מתמלא בזמן שהמוח מתרוקן"- אני חושבת שמשפט גאוני זה נאמר על ידי ג'ול רנרד.
קטע יפה מאוד, כתיבה מרשימה, שימוש מקסים בשפה...כרגיל.
עכשיו, לגבי התוכן אין לי כל זכות להביע כאן דעה שכן לא מכירה את הסיפור שלכם, מה שכן לא בדיוק הבנתי איך הפסקות האחרונות (4,5,6) מתקשרות לקודמיהן, כמו גם את הקשר של הכותרת לקטע. אודה מאוד אם תסביר לי זאת.
"תודה לך!..."
(תמי, איט'ס אוקיי?)
[ליצירה]
אני כל כך אוהבת את החריזה הזו כשהשורה הרביעית יוצאת דופן בהתאמה. זה נראה כאילו חרוז "תקוע", אך למעשה הוא ממחיש את גודל הרעיון ומעצים את התיאורים שחזקים בפני עצמם בלאו הכי.
ה"אודה" הזו, כפי שכינית אותה הייתה יכולה לקבל עוד נופך אילו היית מכניס דמות מרכזית לתוכה, כדי שהקורא יוכל להתחבר לא רק לתיאור המלחמה הזוועתי אלא גם לאנשים הקטנים שעושים את המלחמה.
עוד נזכה לימים בהם לא יכתבו יותר שירים כאלה.
[ליצירה]
אח..ליאורה ליאורה! כמה אמיתי ונוקב. במיוחד הפסקה הראשונה והאחרונה- אותם אהבתי יותר מכל.
אני מאמינה ש"האיבר הזה" עודנו חיי ופועם בתוכך...תהיי קשובה יותר לדופק, ותוכלי להיווכח בעצמך! :)
(אהבתי את הדיאלוג עם הפיצול...מצאתי נקודות דמיון...)
[ליצירה]
תודה..
ישי, אני מסכימה איתך, יש כאן המון מה לראות, אולי אף יותר מאשר שם. אך שם נולדתי ולעולם לא אוכל לשנות זאת.
ראיתי כאן המון, טיילתי בהמון מקומות, וחלקם פשוט יוצאי דופן ביופיים, אך לעולם לא אראה כאן מקומות בדומים למקומות בקייב.
בכל אופן כתבתי את זה ברגע כזה שהגעגוע פשוט אכל אותי מבפנים והייתי מוכרחה לשפוך את רגשותיי בדרך כלשהי, אך כאמור זה היה "רגע" כזה. בדרך כלל אני מרחיקה ממני את המחשבות האלה. בכל אופן, תודה רבה.
[ליצירה]
בנאדם...איזה ראש שרוט...וגאוני.
אני מתפאלת כל פעם מחדש מהגאונות שבשגעון (וההפך) ביצירות שלך. אתה כותב...נפלא.
מדוייק כל כך. היצירות שלך...צריך להביט עמוק עמוק לתוכן כדי להבין. וכמה שזה שווה את המאמץ.
ג-א-ו-נ-י!
אהבתי. ואהדתי.
נ.ב.
"ראש שרוט" - היה מחמאה.
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets