ואז
כשהגעגוע גואה
כשכבר כל כולי רוצה
משתוקקת
כמהה
אני פותחת בצעד נחוש
הישר למטרה
ו
מתאדה
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה...דווקא לדעתי המתאדה זה מעיק על העלמות על שבירה על כישלון הבושה שאחרי הכישלון שאדם רוצה להעלם ולדעתי זה עיקר העוצמה בשיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמסתיים חזק אך יש בו חולשה רבה. כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, דרך ההבעה דומה לשיר הקודם שלך. דרוש, לעניות דעתי, פיתוח של השיר, הוא חסר משהו, אבל מלא בפוטנציאל... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כגודל הציפיות כך גודל האכזבה, דרך הבעה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמת, אך זו לא היתה כוונתי, חסרה לי מילה ואולי אתם תוכלו להעלות לי אותה ממעמקים.. אתה מכיר את ההרגשה שאתה הולך נחוש למטרה, כל כולך רוצה בטוח ושועט קדימה, ואז, שניה לפני קו הסיום, נסיגה....? [ליצירה]
- [ליצירה] סיום מפתיע קצת ומשאיר את הריק שעליו את כותבת בשיר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] אוהב להכניס לנו גולים מה?? ומצליח בכל פעם מחדש... כל הכבוד! עשה לי צמרמורת קלה, אבל החשק שלי לבשר עלה לאחרונה (כנראה ה b12...) אז שועשעתי יותר משצומררתי... התנצלותי לצוף וחברותיה... [ליצירה]
- [ליצירה] ואני הקטנה פרשתי אותו מעט אחרת והוא כל כך מדהים בעיני, כל כך עונה על השאלות הפשוטות שלעיתים אנחנו אפילו לא עוצרים את עצמנו לשאול אותן... מאין באה האהבה? מאין. אהבה מדהימה שאינה תלויה בדבר. פשוט תלויה בפשטות של האהבה. משום מה באה? משום. כי היא חייבת. גם אם אין סיבה נראית לעין היא פשוט חייבת להגיע. פשוט קיימת וחייבת להתממש. או כמו שהיינו ילדים וחכמים, למה? ככה. פשוט ככה. התמיהה הכל כך תמימה של הדור עונה על שאלת הדובר ומסכמת את השורות הראשונות באופן נפלא! והחיבור לתיבת נח, התחבר לי כל כך טוב לכל המערך שבניתי... הרגש ברגעים הראשונים שלאחר המבול, אין כלום, הכל נחרב בשיטפון, היונה באה עם בשורת ההקלה במים, , התרגשות גדולה ועם זאת חשש גדול של לצאת לשממה ולהתחיל לחיות מהתחלה, לבנות, ליצור, כמו האהבה. להתחיל בערפל דף חלק לטוב ולפחות טוב.. ומהבסיס הערפילי הזה לבנות באומץ יצירת חיים מופלאה! בניית יש מכמעט אין... תמשיך! מחכה לעוד! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך בעצמך ישי! :) גם על האחרות [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין לא "הוגב" וזה יפה כל כך... למרות מוגבלותה ומגבלתה של השפה הצלחת לרקום מאסופה של מילים עוצמה. יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ', קשה לי להגדיר את זה כ"בלדה מחייכת" מצטרפת לנשמת, היה חיוכון בתחילה ואכן דעך... מקסים , מפלח ואין לי מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] בדרך כלל איני נוטה לתקן כי בעצמי קטונתי, אך הרגשתי שיש לי כאן שני "אינו" מיותרים שמפריעים לי לזרימה של היצירה ואולי אני טועה, כרצונך. לדעת לקבל את הטוב. האילן הצוחק בגשם, אינו מיצר על גשמי האתמול,- דואג על גשמי המחר. לדעת להרפות. הנהר השוטף, אינו עוצר זרימתו לברור אבנים קטנות בדרך,- אינו יוצר מעגלים סביב עצמו. כך נראה לי, אך משעשיתי את זה, האינו בבית השני, זה שמתיחס למעגלים אולי כן במקומו... בלבלתי את עצמי. לשיקול דעתך. בכל מקרה, נפלא! אהבתי ביותר והפנמתי! מקווה גם ליישם... [ליצירה]
- [ליצירה] פרוזק, אין צורך בכך. אני חושבת שהיא מדברת בעד עצמה בצורה חזקה. קיבלתי חץ לתוך הלב וקלעת בנקודה כאובה ונוכחת. כל כך נוכחת, מן נקודה כזו שלא פוסחת על אף אחד, אלא אם כן מדחיקים אותה מראש פעם אחר פעם , שאז היא הרבה יותר נוראית מלכסח לה תצורה אחרי שהיא צצה... [ליצירה]
- [ליצירה] אפרת, אאוצ' קלעת לי בול במרכז המטרה. ואני כאן, ועדיין, רחוקה מאוד. כל כך פשוט, כל כך יפה, כל כך נוגע, וכן, רטוב לי בעיניים. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב עד כמה אני מזדהה איתך! אבל גם חייבת לך תודה, בלי מתכוון, רשמת שם משהו קטן, משהו קטנטן, שהעלה בי חיוך וידיעה. אז תודה, וחיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] עצום. [ליצירה]
תגובות