יש רק אהבה מסוג אחד בעולם?
שי דוידס,
(אם הבנתי את תגובתך נכון) בשביל שיהיה איש שלישי אני צריכה להיות בהריון.
בשביל הריון אני צריכה להתחתן קודם.
ככה זה, כמה נונקונפורמיסטית שיהיה- יש דברים שאני מעדיפה לעשות לפי הספר.
קצת על מושאי האהבה שלי:
הורים, משפחה, חברים, חברות, תלמידים, תלמידות, נופים, ספרים, מוסיקה, שירים...
וואו, והלב מכיל את כל זה!
איזנט דאט גרייט?
חיים טובים לכולם.
מלאי אהבה.
פעם שמעתי אמא אחת אומרת, "אני כל כך אוהבת את התינוק הזה, הוא ממלא לי את כל הלב, מה אעשה כשיבוא תינוק נוסף, איפה יהיה לי מקום בלב"
וגם בילד השמיני שלה היא אמרה אותם הדברים.
בקיצ, את צודקת, וכותבת טוב.
[ליצירה]
וואלה, אנשים... פייר? אתם מאכזבים אותי
יש רק אהבה מסוג אחד בעולם?
שי דוידס,
(אם הבנתי את תגובתך נכון) בשביל שיהיה איש שלישי אני צריכה להיות בהריון.
בשביל הריון אני צריכה להתחתן קודם.
ככה זה, כמה נונקונפורמיסטית שיהיה- יש דברים שאני מעדיפה לעשות לפי הספר.
קצת על מושאי האהבה שלי:
הורים, משפחה, חברים, חברות, תלמידים, תלמידות, נופים, ספרים, מוסיקה, שירים...
וואו, והלב מכיל את כל זה!
איזנט דאט גרייט?
חיים טובים לכולם.
מלאי אהבה.
[ליצירה]
איך רואים שאתה הבן של אמא שלך... =)
אישחד- הרקע לסיפור אמיתי. כלומר הרעיון של יאירוש להתערבב שם מצויין ממש.
ובקצרה הסבר: "השיתוק ההיסטרי" זו איזושהי מחלה שהייתה פופולארית בימיו של אדון זיגמונד. אין לי כח לספר מה, כמה ואיך אבל בסופו של דבר זיגי עלה על זה שהסיבות לעניין הן פסיכולוגיות ויש לטפל בכל מקרה לגופו ע"י טיפול פסיכולוגי והופ! הומצאה הפסיכואנליטיקה...
אם לא זכרתי נכון תאשימו את המרצה שלי לפסיכולוגיה. ;)))
יאירסגריר- זה מצויין.
סו.
[ליצירה]
[ליצירה]
*
יפה!
(ושהאור האותנטי והגדול יזרח שוב בקרוב)
[ליצירה]
הגהה דחופה על היצירה הזאת (שאישרתי רק כי ככה מקובל עפ"י חוקי מנהל האתר ואני רק באת כוחו).
א. זה "כבה" ולא נכבה.
ב. שימי לב למסרישי בדבר הצפת יצירות.
ג. כתיב מלא מדי.
ושוב חזרנו לעניין ההגהה..
[ליצירה]
פלגיאטיזם באתר? לא לא...
בנימין יקירי,
יש לי את הספר "עיגולי השמחה של דסי" שאכן כתב דוד בן יוסף. ונכון יש בכריכה תמונה שלה עם כובע פרחוני (שמסתיר את מה שעושה לשיער טיפול כימותראפי) וברקע שדה חמניות.
כשראיתי את היצירה של גוגוק (והיא של גוגוק) הבנתי דווקא שהוא החליט לקרוא ליצירה עיגול של שמחה - מתוך היכרות עם הקטע אותו כתבה דסי, שמהווה כותרת לספר.
חמניות- הן אכן עיגולי שמחה ומסמלות אושר ובריאות.
אז גוגוק צילם חמניה כזאת וקרא לה בשם הזה- אולי מתוך השראה שקיבל מהספר. אולי לא.
אבל הצילום- בהחלט שלו.
מה, כבר אי אפשר לצלם חמניות כי מישהו עשה את זה?
אי אפשר לצייר חמניות כי ואן גוך היה פה קודם?
אני חושבת שמגיעה לגוגוק התנצלות.
סוערה.
[ליצירה]
למרות שהבטחתי פרישה
פשיה, ממזי! אחלה קופירייטינג!
יותר יצירה - פחות יצרים! איזה פאתוס! איזה חזון! איזו אמירה!
וכשאני חושבת על זה... אני כנראה צריכה להעיף מכאן את כל היצירות שלי. הן נבעו מהרבה יצרים. המון.
בעצם כולן תוצר של יצר הכתיבה.
וואלק קשה לי הדיון הזה מאחר ונקודות המוצא שונות מאוד. ואולי זה כי אני בפאזה אחרת בחיים. לא יודעת...
מנחם- הייתי אומרת שהתגובה ה"פרוואית" שלך די עיצבנה אותי. אולי תנסח מחדש ועל הדרך תגיד אם זה מוגדר כאתר דתי.
ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים. אין לי כח לחזור על זה, את וכל מי שזה צרם לו מוזמנים לקרוא שוב.
ועל הדרך אני ממליצה על היצירה החדשה של הכותב דלעיל.
לא להבהל, הוא היה בסדר גמור הפעם. חבל לפספס.
סוערה, מוכנה להיות הצנזור שלו ולהפנות אתכם פנימה רק כשזה יהיה בסדר.
[ליצירה]
סוערה בת חורין
מבקשת מפון דה לה שמאטע לנסות להכניס קצת כבוד בביקורתו
ולהתנהג יפה כמי שהגיע לא מכבר.
לא סובלת מתחכמים כאלה.
*
פיצקונת,
אסכולה המשוררים שמשחקים ככה יפה במילים - גדולה עלי. מה אני אגיד לך? קטונתי.
וזה מעולה.
תגובות