[ליצירה]
מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
שמע, זה גדול.
חוץ מההפתעה הנהדרת של הסוף- כל הקטע הזה העלה חיוך על פני.
איך הצלחת להכנס לראש של בת בצורה כל כך טובה?? ממש טוב היה הקטע של המדריך בסמינריון של כיתה ח'. נראה לי שזה משהו שכמעט כל האולפניסטיות עוברות.
הכתיבה זורמת ומעניינת, עם חוש הומור שלא מפסיק לרגע. כל הכבוד.
נכנס למועדפים.
[ליצירה]
איך היה אמור להיות הסימן הזה שמשמעותו - "התרשמתי, סחטיין"?
*?
#?
הייתי רוצה להגיב בניתוח עמוק של המשפטים, של המבנה המעניין, השימוש הנהדר ב"הנאות נעות", אבל אני אשאיר את זה לאלה שמסוגלים לכך בצורה יותר מוצלחת ממני...
אז ...התרשמתי, סחטיין!
[ליצירה]
.
אהבתי את הרעיון, אלדר.
לי אישית יצא להתקל ב "הודי לא מגרש הודי" (אולי צונאמי כן...)
אני מסכים עם נאום הסאטירה חוצב הלהבות של ערוגה
ואני חושב שיש זכות קיום ליצירות כמו זו של אלדר ואפילו יותר מזה.
שבת שלום,חברים.
[ליצירה]
122
"איזה חג תאהב מרב?"
זוכה לתגובה מספר קב"ב.
זו כמובן גימטריא
ולא קציצת בשר טריה,
(של כל מספר כשהוא לבד
לא בחישוב המאוחד..)
למרות שכאן לא אתנגד
בסטייק בקר להתכבד...
מה שאורי לא מכיר,
על אף היותו כותב בכיר
שלאחר מספר צפיות
הן מאפס מתחילות
ואכן כתבתי את דבריי
כשיש גיבוי מאחוריי.
מה שכן, אלפייםשלושמאות
אכן ראוי למחמאות
לשלל הכותבים החורזים והמגיבים
שמול המסך בסבלנות יושבים,
ורואים מה חרזו בתגובות לפניהם
ועל מה הם צריכים לכתוב שינוניהם
(אם למילה "שינוניהם" אין מקור מיושן
תוסיפו לעצמכם ב"אבן שושן")
וכתב לו בוסקילה,שנקרא גם אלדר
שבתנ"ך כנראה הוא שולט נהדר
שגם נביאינו חרזו הם חָרוֹז
ועל העתיד כך רצו הם לרמוז
ואנחנו, שבנבואה איננו שולטים
(אף שכידוע היא ניתנה לשוטים)
לא נדע מתי השרשור ייגמר
אבל רק אם יוּתר לי כאן להתמרמר:
האם לא מגיע אף לממזרים
לכתוב את התגובה המאה ועשרים???????
[ליצירה]
חביב,קצת דביק מדי לטעמי.
"בעץ האהבה יש איסור נגיעה"- אחל'ה שורה,אהבתי...
את עוברת בין גופים: את מתחילה ב"אהבתך" עוברת ל "הוא את ליבה כבש" וחוזרת ל "לך" ו"לשובך"
וגם על עצמך "ירה בי" ואז "נותרה"
דבר שני,מי הן ה"ממתינ*ות* לשובך"? הסוסים, הפרחים או השפתיים?
אולי "כל אלו עדיין ממתינ*ים* לשובך"
ואם להיות קטנוני ממש: אי אפשר לדהור אל אי. או שאתה עליו או שאתה צריך לשחות אליו.
עד כאן.
[ליצירה]
אויש
אמנם התפרסם מזמן
אבל שווה תגובה בכל רגע נתון.
כתוב מעולה,סרקזם במקומות הנכונים, ואכן עצוב.
הרמיזה של "האבחון הפסיכיאטרי" הייתה מצמררת.
תמשיכי לרקום כל מה שנדמה לך.
[ליצירה]
.
באמת הרבה זמן לא קראתי מיצירותייך, נראה שהפסדתי... :)
אמנם הלכתי לאיבוד איפשהו באמצע ולא כ"כ הצלחתי לפסק ולנקד את המשפט "מחבקת זכרון- שתאסוף שבריה"
גם למשפט "כף יד סדוקה מגישה בחן" יש תוכן שנשמע בעייתי.
בכל אופן גם אני ציירתי לי בראש כמו פיצקית, אבל לא נראה לי שאני אצליח לעשות עם זה משהו בעצמי.
[ליצירה]
הרבה זמן לא צחקתי ככה. (לפחות לא מאז שראיתי בשיחון ביידיש תחת הכותרת "משפטים לפגישה ראשונה" את המשפט האולטימטיבי להצלחה בשידוך:"אני בן 16"...)
כל טוב!