חרוזים
במקום בו נגמרים
הרמזורים והשוטרים
האיסורים והתמרורים
ויללות הצופרים
מקננות ציפורים
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני גר בשכונה בה שוכנים עורבים רבים ואין אף יונה אחת. עקבתי אחרי העורבים ראיתי את צעדם המתנשא והבנתי שהעורב חכם מכל הציפורים. למשל: לחבר שלי יש בוסתן עם עצי פקן. לא רחוק מביתו יש רמזור. העורבים קוטפים בפיהם את הפרי ומניחים אותו על קו העצירה של המכוניות לפני הרמזור. המוכוניות העוצרות מפצחות את האגוזים והעורבי אוספים את הפרי המקולף ומביאים לגוזליהם. אם נופל גוזל מן הקן על האדמה ואתה מנסה להרים אותו, העורב עט עליך, לוקח את הגוזל ומחזיר אותו לקן. אחר-כך הוא "מסמן אותך" וכל פעם שתעבור באותה דרך הוא יעוט עליך (רק עליך...)יעמוד על ראשך ויחבק את ראשך בכנפיו. ככה הוא ימשיך עד שהגוזל יגדל. אני מציע לך לעקוב אחריהם ולגלות את חכמתם. בסיכום העורב הינו הציפור הנערצת עליי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את השיר הזה. מורגשת בו ההפנמה של מי שאוהבים אותו, גם אם הסוף הוא ניתוק. זו חוויה שכל אחד חווה אותה, שמוצגת בצורה פיוטית. המסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] אקדיש לשיר הזה כמה מילים משלי: אין מנוס מהתודעה שאלה שזכו להאריך ימים אחרי המלחמות חיים בתוך בועה, בתוך בועה, בתוך בועה, המחשב, בחדר העבודה במעוננו, בקרב ידידינו, בחנות הבגדים, בקניון, בתל אביב עיר מגורינו בארץ ישראל, הרחק משדרות וקריית שמונה. קונים ספרים בסטמצקי, ודיו למדפסת באופיס דיפו וכותבים באתר "צורה" על שלום. רק לא עתונים, עמוד למושחתים בצמרת, עמוד למעשי אונס, עמוד להורים מתעללים, עמוד לתאונות דרכים. רק לא חדשות בטלביזיה, שם אין שלום, אין אנשים ישרים, אין מוסר, אין אמהות אוהבות. תחקיר ועוד תחקיר ועוד תחקיר. המציאות העניקה לנו בועות, וכל אחד חי בבועה שלו, עד המלחמה הבאה, שלא אנחנו נפתח בה. [ליצירה]
- [ליצירה] ההפסד כולו שלה ואם היא לא מבינה את זה הבעיה כולה שלה. אבל יש עוד דבר: מה שאצלך בדם אי אפשר לקחת ממך, אז תשמור את זה למי שבאמת ראויה. [ליצירה]
- [ליצירה] נ-פ-ל-א [ליצירה]
- [ליצירה] איך אמר יוסי בנאי: "אותי זה לא מצחיק !" [ליצירה]
- [ליצירה] איתך באבלך. הספד נוגע ללב, כתוב בכשרון, ותפילה של כולנו מעומק הלב. תודה, ואני מקווה שהתפילה תמצא אוזן-קשבת. שלא תדעי צער, וכמו שביקשת, אולי כולנו לא נדע צער. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] למעוז צור שלןם, תודה על התגובה המחמיאה שהיא שיר כשלעצמו. באשר לשאלתך: הכוונה שלי היתה: "שמא אנחנו שונים זה מזו ולא נוכל לרקום עתיד, משותף של שני אנשים שונים". ולא "דומים", אלא שלא רציתי לחזור שוב על המילה "שונים" ולכן כתבתי "אחרים" שקשור גם להתחלה: "את אחרת ואולי גם אני אחר (ממך)" [ליצירה]
- [ליצירה] כל מה שיש לי לומר, מאיר כבר כתב. אני אוסיף, שאת השיר הזה אני מצטרף לאוסף השירים שקטפתי מהאתר ושם אותו בראש האוסף. ולמאיר אומַר: כל הכבוד! בשביל לכתוב בקורת כזאת צריך להיות חכם (מחמאה). בשביל לכתוב שיר כזה צריך להיות מוכשר (הערצה). בשביל להוציא לאור צריך להיות "מַאלְיַן" (עובדה). אז אשריך שיש "צורה" ובתור תפרן, אתה מקבל את זה בחינם. [ליצירה]
- [ליצירה] צטרף לתגובה של מלודי. את מה שאת ומי הוא שיגיד לך. מסר [ליצירה]
תגובות