בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
אמ...
בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
מאיר יקר,
אין מילים בפי להביע את שימחתי, שֶׁשָּׁבְת לכתוב שירים באתר, ועוד עם שיר נפלא כזה. פשוט חשבתי שאבדת לנו ואני שם לב שגם שיריך רומנטיים, אופטימיים ומלוטשים להפליא. כשרונך לא היה מוטל בספק, וכעת הוא בא לידי ביטוי בשירה של ממש. יופי ! תמשיך ואני אמשיך לקרוא, להנות ולהגיב. שיהיה לך יום נפלא. מסר
[ליצירה]
שי ידידי,
אם אתה מתכוון למשהו כמו: "ועורקיי יתמלאו מחדש" זה לא נראה בעיניי. ראשית אינני חושב שצריך להאכיל את הקורא בכפיות. שנית, זה מבנה של שיר שמוצא-חן בעיניי: תוכן השיר כולו הוא תאור (מוחשי או מטאפורי) של הריקנות, ולבסוף במשפט קצר התקוה והאופן בהן היא תיעלם (מי? זאת שתוארה לעיל), זה יקרה באוקטובר וכל קורא מבין זאת היטב. לכן הייתי משאיר את השיר בצורתו המקורית.
מסר
[ליצירה]
הצגה מדהימה לבעיה כאובה. נושא שבטאת אותו בכשרון רב. לא נעים להודות, אבל לפעמים גם אנחנו נגועים בגזענות, והשיר שלך מציג לנו את עצמנו בראי.
את העובדים הזרים אנחנו הבאנו לכאן שימלאו את מקומנו בעבודה, וכעת ....."הכושי את שלו, הכושי יכול ללכת" כמו שנאמר בפתגם.
[ליצירה]
אהבתי את הדרך בה בחרת. אין ספק שתגיעי למעיין, ותשתי את מימיו.
לפי מיטב הבנתי המעיין שתגיעי אליו, הוא המעיין שלך. איש לא יגיע אליו. כל אחד יידקר בקוצים שבדרך אל המעין שלו. הקוצים במסלול שבחרת חרטו בך את חותם אישיותך, והמסלול אל המעיין שלך, והקוצים שבו חשובים לא פחות מן המעיין שמצאת - שהוא והמסלול שניהם רק שלך. דרך צלחה
מסר.
[ליצירה]
למעוז צור שלןם,
תודה על התגובה המחמיאה שהיא שיר כשלעצמו.
באשר לשאלתך: הכוונה שלי היתה:
"שמא אנחנו שונים זה מזו
ולא נוכל לרקום עתיד, משותף
של שני אנשים שונים".
ולא "דומים", אלא שלא רציתי לחזור שוב על המילה "שונים" ולכן כתבתי "אחרים" שקשור גם להתחלה: "את אחרת ואולי גם אני אחר (ממך)"
תגובות