בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
אמ...
בלי לנפץ לך את היצירה אבל...
"גם עתה תחתינו העולם קו שבר-
אך תראי הביטי איך מעבר
לאותו הקו פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף"
אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים"
[ליצירה]
תגוהות על תגובות
לאוסף הטרמפיסטים:
תודה על מחמאה.
לאיש התווים:
כרגיל אני אוהב את תגובותיך. האמת היא שלא חשבתי בצורה כוללנית כל כך. סך-הכל, הדברים האלה מכוונים ליחסים של "בינו לבינה", אבל הרעיון שזה מתייחס לכל תחומי היחסים בין בני האדם - פלורליזם, דווקא מוצא חן בעיניי. תודה מסר
[ליצירה]
דיעה ושי,
תודה שהארתם את עיניי. החומר הוא חוויה של צעידת בוקר. זוהי חוויה המהווה חומר גלם לשיר, אבל בשביל להיות שיר צריך לעבד את חומר הגלם ולתת לו נופח פואטי. הצדק אתכם וכך אעשה. מסר
[ליצירה]
מדהים ומרתק.. זה היופי של הפרדוקס שבחיינו.
יש אגדה שמספרת על ארץ בה הכול היה טוב: מזג אויר נוח, ואנשים בריאים, ואוכל טעים בשפע, וכל האנשים היו שווים . הכול היה כל כך טוב וחסר ניגודים, עד שאנשים מתו משעמום.
אגב רעיון דומה של שני נגודים השזורים זה בזה הבעתי בשיר "מעבר לקצות אצבעותיי"
בסיכום, זהו שיר כלבבי.
[ליצירה]
גם לאנשים אופטימים מטבעם יש רגעים קשים שגורמים להם להביע מילות יאוש. תמצאי אותם גם בין יוצרי צורה. אנשים נבונים יודעים לנצל רגעים אלה כדי להתחזק ולבנות את עצמם. בכל מקרה כדאי להאמין שיש עוד אנשים טובים בעולם שאפשר לשתף אותם גם ברגעים קשים.
[ליצירה]
שיר נוגע ללב. זהו שיר החודר לשורשים העמוקים ביותר של האהבה, ששם מתגלה לך, שאם תגיע לעצמך, תמצא גם אותה שם.
הערה: השורה "גם כשאני מחכה התנהגות חברתית" אינה נשמעת לי מובנת וברורה מבחינה תחבירית.
תגובות