[ליצירה]
מנגינה
איכשהו, חשתי בנוכחותה של מנגינת רקע, אבל היא נשמעה לי קצת מרירה...
(אולי קל לי לשמוע אותה כך)
אל יאוש,
יש לתורה חוצפא בוערת, ולבסוף גם תצא אל האור.
[ליצירה]
דווקא
בוגר.
איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין).
ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט),
ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות.
הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה.
בברכת פרוץ גדר,
ראובי
[ליצירה]
[ליצירה]
זה כתוב טוב. (בכל המשמעויות שאפשר למצוא לזה)
מפתח: כל הנפח.
השיר עצמו נראה כאילו יוצא מנקודת מבט עצמית צרה, ולא רק בגלל הסגנון. (על אף שהוא בהחלט השראה)
תודה על ההשראה.
[ליצירה]
הבעיה היתה כאן
הוא פשוט לא הצליח לתפוס איך האל הגדול, בורא כל הכוחות כולם, מי שמייחסים אליו את כל התכונות הנאצלות מתחבר למחוות קטנות של בני אדם (מתוך הקטע)
התפישה של אלוהים צריכה להיות מוחדרת עד לרמות הפרטים אחרת באמת אין הבדל בין טקס למשנהו.
תגובות