כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם תוספת חוף זו ברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] עוד מעט... חכה עוד קצת, ואולי יהיה גם שיר על טיסה... [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה היתה כאן הוא פשוט לא הצליח לתפוס איך האל הגדול, בורא כל הכוחות כולם, מי שמייחסים אליו את כל התכונות הנאצלות מתחבר למחוות קטנות של בני אדם (מתוך הקטע) התפישה של אלוהים צריכה להיות מוחדרת עד לרמות הפרטים אחרת באמת אין הבדל בין טקס למשנהו. [ליצירה]
- [ליצירה] הכל טוב חוץ מהנזגול [ליצירה]
- [ליצירה] טוב האמצע כואב לי. הוא לא שייך (לי) ולא רק בגלל שהוא שבר את המבנה בחרוז נוסף ועצוב. ולו רק בגלל שהוא מרחיק על אף שהריקוד מקרב. לא. אין לו מקום. לפחות לא כאן. "כל מה שתחילתו טוב וסופו טוב נעשה כאילו כולו טוב" היללות משרתות את ההתקרבות, ולו רק בתור ניגוד לפעימות האדמה. אל תתעייף, בבקשה [ליצירה]
- [ליצירה] קדימה, עוד. טוב לראות פנטזיה מודרנית בצורה. מתחיל טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד נחמד לראות שגם לבלגן יש סדר [ליצירה]
- [ליצירה] נסיון יפה [ליצירה]
- [ליצירה] גוונים כמה טוב להתקל בצבעים הלשוניים שאתה מצייר. הפרטים שלך מדהימים, איך אתה מגיע לכל הקצוות האלה? [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא בוגר. איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין). ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט), ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות. הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה. בברכת פרוץ גדר, ראובי [ליצירה]
תגובות