התמונה יפה, אבל נראה לי שהשם שיותר יתאים ליצירה הוא "אגדל" (או "אגדלך" מתוך המקורות) ולא "קטונתי", קטונתי מסמל איזה התכווצות, בעוד התמונה שלך מסמלת דווקא את הצמיחה. אומנם היא עוד בא יבה, אבל היא עם הפנים קדימה ולא אחורה.
אם לא הייתי מביטה בכותרת לא הייתי רואה את החיפושית המתוקה הזו...
ועוד עם העלה-פשוט מושלם!
קצת אחרת את מוכתרת בזו לצלמת בעלת עיני הנץ החדות ביותר בעולם! (הפרס הוא הכישרון שבו התברכת...)
המשיכי להנעים את זמננו עם תצלומייך המיוחדים,
ליתוש.
[ליצירה]
התמונה יפה, אבל נראה לי שהשם שיותר יתאים ליצירה הוא "אגדל" (או "אגדלך" מתוך המקורות) ולא "קטונתי", קטונתי מסמל איזה התכווצות, בעוד התמונה שלך מסמלת דווקא את הצמיחה. אומנם היא עוד בא יבה, אבל היא עם הפנים קדימה ולא אחורה.
[ליצירה]
ממש מקסים!
אם לא הייתי מביטה בכותרת לא הייתי רואה את החיפושית המתוקה הזו...
ועוד עם העלה-פשוט מושלם!
קצת אחרת את מוכתרת בזו לצלמת בעלת עיני הנץ החדות ביותר בעולם! (הפרס הוא הכישרון שבו התברכת...)
המשיכי להנעים את זמננו עם תצלומייך המיוחדים,
ליתוש.
[ליצירה]
לא יודעת. התמונה כתמונה- מצוינת. קלאסית לחוק השלישים , מבליטה את הילד מבין שאר האנשים, והכי חשוב תופסת את המבט שלו-שנדמה כי לא שם לב למצלמה, וזה נפלא. אבל... כ"כ חשוך! נדמה לי שזה לא קשור לצמצם ומהירות,אלא פשוט עמדת מול השמש?
אם תרצי, אפשר להבהיר בעזרת תוכנת עיבוד, אבל אני נגד עיבוד רטרואקטיבי, אז לא שמעת את זה ממני :-)
[ליצירה]
שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת.
אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-)
[ליצירה]
ובכן.. מזרח תאילנד.עומס חום מטורף (באיזור ה40 מעלות) וכל החיות במנזר מעולפות, כולל העיט הזה. אבל מה..ממש רציתי לצלם אותו..אז הצקתי לו המון- ברעשים, מחיאות כפיים, קולות משונים..בסופו של דבר הוא התעצבן וזז והתוצאה לפניכם :-)
(שמתם לב לזקן??)
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
[ליצירה]
ה"פספוס" הזה (לפי תמי) הוא בדיוק מה שאהבתי. ההתרחבות קצת מעבר לעיניים נותנת מקום לדמיון ליצור סיפור, להבין על מי את מסתכלת. הייתי מוסיפה אפילו קצת שפתיים, בכולופן, יופי של תמונה!
תגובות