הדומם, נאהב
וצמח.
"הצומח "התאנש
וחי.
והחי,
קיבל חיים
ודמם.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שינוי קטן גדול.. לא הצלחתי להכניס את התמונה, תודה למנחם שעשה זאת. [ליצירה]
- [ליצירה] לעניות דעתי,עדיף המשפט ללא התמונה.אולי בעצם עדיף לקרוא לזה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] דילמה שיר יותר טוב? בעצמי התלבטתי לאן לשייך, הכל התחיל מהתמונ, היא זאת שרצתה פומביות אבל לא הצלחתי להגדיר כחזותי. תוך כדי ניסיונות כושלים להכניס את התמונה, התחיל לזמזם לי המשפט/שיר הזה שגם אותו לא ידעתי לאן לסווג, התלבטתי גם אם יפה להם יחד או לא. המממממ יש רעיונות? [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ואמיתי עד כאב. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אנשים כפויי טובה שכמותנו דוממים למה לא בכינו [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלת, רק תיקון קטן. התמונה היא שהביאה לכתיבת השיר/משפט. אבל בסופו של דבר למרות אהבתי לתמונה, התחברתי יותר למשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אצלי ההרגשה תמיד היא שהמקור ליצירה הרבה יותר יפה ומדהים מהיצירה עצמה כי המקור בעצם נגע בי והיצירה היא רק תוצאה מאותה נגיעה.צריך רק לזכור שלפעמים,לאחרים,המקור ליצירה לא נוגע באנשים כל-כך עמוק כמו שהוא נוגע באנשים מסויימים.אחרת,כולנו היינו כותבים על אותם דברים את אותם הדברים. לכן,אולי באמת כדאי לסווג את היצירה כשיר ולהוריד את התמונה.אבל זו רק דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מאמינה שאף פעם לא מאוחר.. לא בועז? [ליצירה]
- [ליצירה] כשהיינו ילדים קטנים היה שיר שהלך כך : לבנה השחורה אמרה ליפה המכוערת ששמחה עצובה בגלל שחיה מתה (: [ליצירה]
- [ליצירה] חחחח הוצחקתי! יפה לך/לי/לנו שזה הביא אותך לזה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] האאאאאאאאאאאאאאא, חייבת לקרוא שוב ושוב ושוב, אתה חייב לחלק את זה למנות, .... לא לא באמת,זה חייב להיות כמו שזה עכשיו. זה פשוט כל כך הרבה במונולוג אחד, הרבה לראש (וטוב שכך) כמה נכון, לפעמים אני מרגישה שהמח שלי קולט לא אחד למיליון, אלא אפס נקודה אחד לחצי מיליון..... ולא סתם ברא אותנו הקב"ה הרבה אנשים ולא יחיד, זו המתנה שלי, שאת כל מה שהוא לא האפס נקודה אחת לחצי מיליון שלי, משהו אחר יחשוב ויעביר לי.... אווף, לו הייתי רוטשילד, במחשבה... ותודה ל"רוטשילדים" שחולקים משלהם! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמי גברת שחר מלאת כישרון ועוצמות שכמותך! מתאר בצורה מדהימה את שבליבנו. כל אחד וליבו הוא. זעקה מדהימה, אמיתית, היוצאת ממקום כל כך פלאי ואמיתי. תודה!! [ליצירה]
- [ליצירה] כואב בשקט... כל כך נוגע! יש בך קסם... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, זה בפרט וכתיבתך בכלל טוב שהחלטת להציץ מתוך המגירה.. רק טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] קמתי הבוקר, האוויר היה כל כך טהור, ניסיתי לנשום את כולו לתוכי, ועם כל נשימה ונשימה החיוך שלי גדל והרגשה המדהימה של אושר, שקט, שלווה, אהבה, מלאה אותי, כן כן, וכל זה רק מהאוויר... כשקראתי את השיר הזה, הרגשתי איך אותו הרגש שהציף בבוקר, ממלא שוב... [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'. כן, כן, אני לא מתעלמת מהעובדה שזה כתוב כל כך יפה אבל אאוצ', זה צובט. [ליצירה]
- [ליצירה] ידעתי! ידעתי שלא תאכזב. זאת אומרת, לא היתה שאלה בכלל... כל הכבוד טמטום גאוני שכמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אני... הקשבתי שוב ליצירה ובפעם המי יודע כמה רוגשתי ואהבתי כמו בפעם הראשונה. מה שהזכיר לי ש... לא קיבלנו עוד!!!!! לא בדרישה. בבקשה..... (?) [ליצירה]
- [ליצירה] נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו. קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר... השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני? [ליצירה]
תגובות