הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] דום. מתחיל כמו המנון ספרד בערך.. [ליצירה]
- [ליצירה] ללא שם? ליצירות פוסט-מודרניזם חייב להיות שם, כי האומנות היא בעצם בנתינת השם, שיעשה את היצירה הכלכך לא יצירתית. אם אתה לא נותן שם אני עלול בטעות לחשוב שאין פה שום יצירה. אויר. [ליצירה]
- [ליצירה] מהיר וקולע אבל-- אלוהים לא איתך בכל מחיר ובכל מצב. אם תבגוד בו או יבגוד בך כפליים. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי לא מסכים איתך בכלל! ספקות? מי מעלה ספקות מי שלא מרגיש חלק מהעיניין ;את פנימיות הדבר. הוא מבחוץ בודק שוקל לפי שכלו והגיונו המוגבל. אבל אנחנו מאמינים באמונה שלמה אין לנו צורך בהוכחות זוהי דרך חיים! [ליצירה]
- [ליצירה] רק כמה מחשבות וכן דברים קטנוניים, כמו שאומרים, שהפריעו לי: בבית הראשון- מתחיל בשאלה בלשון עתיד "ומה תעשה בזקנתך" ופתאום מדלג להווה "גם העולם זקן היום" אבל חשבתי שהאב עוד לא זקן... התיאורים שאחרי "העולם זקן" אינם מתחברים לי בפשטות לזקנה. גם לא ברורה לי תכלית השאלה שחוזרת שוב בסוף, מהי מחדשת? ובתוכנה- "ומה תעשה אתה אבא" למה מרמז ה"אתה" הזה? בבית השני- הוא גרם לי לחשוב שמדובר שוב בשיר שואה בגלל הרציף. אבל לא נראה.. ואחרי זה הילד שמנחה את אביו כאילו הוא האב, ואין לי טענות בעצם לבית הזה ...רק שלא הבנתי הכל. בבית השלישי- "ועתה המקום" בלבל אותי וריגש, כי הבנתי שהבן מספר בפרטי פרטים מה שהולך להיות והוא כלכך יודע! מה שלא הבנתי איך הוא כבר עיוור.. וחשבתי שאולי הוא בכלל מלאך ולכן. * * * כל הקטע הזה שהבן מוביל את האב לא מתקשר לי עם יצחק בכלל. אני מכיר מן התורה יצחק מלאכי, תלותי, עיוור שאפילו אשה אינו מסוגל לקחת לבד. אז מה- נסיון להשליט את הקורבן בתור המניע של המציאות.. משהו בסגנון הפילוסופים? השכל הפועל שכבר יכול לפשוט את גופו? (במונולוג הבן יודע מה יהיה ולא איכפת לו למות) זה מעצבן. אין ברירה יצחק מהתורה משחק כאן, אבל כל קשר אמיתי בין מהות הדמיות אינו. תם ולא נשלם [ליצירה]
- [ליצירה] את מבינה. השיר הזה בעיניי מעולה בהרבה מ"איך שיר נולד" הוא כולו מהלב ונכנס אל הלב. יש פה המון. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר יפה, אבל יש חרוזים משוכללים יותר. ,ומה אם ,משה וכלב"? בעצם מה זה משנה כיום הכל מחפפים; והרוח כדברך חבושה בפריצותה חסרת הרסן והרדודה,ככה שאתה יחסית עוד טוב. [ מגילות הרע במיעוטו].. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר שלא נדע... על מה אתה בדיוק נעלב? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי במיוחד עד כדי רטט את שורת הסיום: "ואם לבכות, אין ראויה עתך למלכות מעכשיו." זו הצעקה שמתגלגלת לאורך השיר כולו. שנצעק! [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! נשאבתי פנימה. טוב, איך אפשר לעמוד בפני ילדים? [רק הילדים המתים צרמו לי שם..] אגב, [אני שונא משפטים שמתחילים ב"אגב"] חשבתי על זה.. עוד משהיר הקודם "מלאכים" הם באמת עיוורים. אם יצחק היה עיוור למציאות האנושית ברגע שראה אלוהים בעקדה (לפי המדרש שהמלאכים טיפטפו לו דמעות מלאכיות לעיניים), משמע שגם המלאכים עיוורים למציאות האנושית שלנו. [ליצירה]
תגובות