הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון ומצתרף להרגשה. מפריע החזרה על אותו דבר הרבה פעמים. תפתחי את הרעיון עם דימויים אחרים או אפילו אותן כנפיים אבל בצורות שונות (יש לזה איזו מילה לועזית שברחה לי כרגע) [ליצירה]
- [ליצירה] היה לי קשה עם הפיהוק שמשתלט על השיר. יש סתירה מטרידה נדמה לי בין ה"זכוכיות" החדות בכותרת, לשיר המתעגל בעונג מעושן של היפופוטם. אהבתי בצורה מוזרה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מנוס מהתחושה שהמשורר רצה לבטא משהו עמוק ונשגב. רק חבל שלקח תמונה ריקה ומטופשת והלביש אותה בשגב קדוש ובעמקות רוחנית כמעט אכסטזציונאלית שאין בה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב זה כתוב כמו סיפור ילדים נחמד, מהסוג שגם מבוגרים יכולים להנות. לדעתי זה לא ממצה בכלל ודורש הארכה... (לכדי ספר שלם?) ההתחלה הזכירה מאוד סרט.. ההמשך היה חביב קצת הומור ו..לדעתי(אמרתי) תפתחי אותו. (לעומק ובהתרחשות עצמה) שם- הזקנה והים? חח לא שמתי לב לאקרוסטיכון עד שכתבת. אני חושב שהוא לא משמעותי למרות שהוא מאתגר; זה להטוט. (נחמד שהאותיות, במקרה, מסתימות עם סיום הסיפור) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים 'זוג יונים' כלכך צח. אני קורא ומרגיש שני זרמים צלולים משתלבים בהרמוניה מושלמת. לא יודע קראתי וממש ראיתי שני זרמים לפי השורות. "רואה את הקולות". [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי,הדס, זה מדבר ישירות על השואה? אם כן אני מחזיר את מלותיי - - - אומנם הייתי בוטה מדי, אבל אני רוצה להבין: מה הנושא של השיר? שיר געגועים לגבר או כמו שהכותרת אומרת (ברמז) שיר על השואה... אם זה שיר אהבה הרי שזה מצמרר, ואם טעיתי, אז אני מתנצל מכל הלב. זו מנקודת מבט של בחורה בשואה שאהובה אבד? זכותך לכתוב לפי ראות עינייך, אבל אם הבנתי נכון... אז זה מאוד לא לרוחי. (כאילו מי שואל אותי) אני חושב שהבהרתי. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ויפה./ טוב שזה בקטע, למה אני מכיר כמה ,באתר כאן, שהיו מסגווים כשירה... [ליצירה]
- [ליצירה] צודק הכותב "ירושלים כבר לא של זהב" בחוש המורגש, אבל ערכה העליון לא נפגם ולא נכתם. נראה שהכותב מתרכז מאוד בנקודת העצמיות שלו, וזו גורמת לכך שלא-ישוב-אל-נקודת-המוצא-שלו-מן-העפר, אלא אל האפר מעשה ידי אדם, אשר גם הוא מחזיר את כל החומרים לנקודה הבסיסית שלהם. מסכים שיש קושי בהרגשת החיים, והמוות מעצים אותם. אבל הולדה (למשל שיר) גם היא נוגעת בעוצמתם. יחס המשורר הוא ברמה של הרגשה ראשונית וילדותית משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] האדם הוא האלוהים אני חוזר לזה מפעם לפעם. [ליצירה]
- [ליצירה] הי! לא זוחל אלא זחל. לא הבנתי: "וכאן מלמטה כגוש של קיא שפלטה האדמה החולה" על מה את מדבר פה? חוץ מזה אהבתי את המהפך החד בשיר.. ואת היחס המורכב לירושלים. [ליצירה]
תגובות