יש לי את הלבד שלי.
כמה נורא. כמה נפלא.
מרץ 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] א. היא כתבה שזה נראה סגנון של בן שמנסה לחקות בת - ולא שאתה כותב כמו בת (אפילו להיפך- שרואים שאתה בן למרות ניסיונותיך להסוות זאת...), ב. אני מניחה (?) שכתבת את זה בצחוק. ובכל זאת- למה זה מעליב?! אם כבר, זו רק יכולה להיות מחמאה. לתשומת לבך. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. בלי מילים הוספתי לאהודות. [ליצירה]
- [ליצירה] עולה מהיצירות שלך תחושה חזקה של עומק, אתה כנראה אדם מאוד עדין, מאוד רגיש. נהניתי מאוד לקרוא - ולחזור ולקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לחתול. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על ההרחבה, מעניין לשמוע השקפות שונות ומגוונות. [ליצירה]
- [ליצירה] לשי שאלה טובה... (: כנראה שבאותו רגע פחות הזדהיתי איתו ויותר איתה. אכן זה מוזר שפתאום הוא נעלם. אבל נראה לי שיש לו הדים בבית האחרון ובעצם החתולה מוצגת בניגוד - או בהשוואה - אליו (היא לא נראית מסכנה וחבולה כמוהו אבל גם היא לא מקבלת חיבה). ולהדס- תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא כ"כ יודעת להסביר, אבל תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה די עצוב לי. ושתדע שהקהל כאן מריע לך ועוד איך. [ליצירה]
- [ליצירה] ער"ן - עזרה נפשית: http://www.1201.org.il/main.asp טל': 1201 דוא"ל: [email protected] icq: 296004540 [ליצירה]
- [ליצירה] ממש נהניתי מהקטע הזה ולכן אני חושבת שכדאי לשפצר את הסוף שלו. רק את המשפט האחרון. ודרך-אגב- זה די מוכיח שהצליח לך "עידוד ההשראה". [ליצירה]
תגובות