[ליצירה]
אני ממש לא מבין את הסתירות שבשירתך. מצד אחד אתה שואף לשלום, שקט, אחוה ורעות, ומן הצד השני אתה מטיף לאלימות פרולטריונית שהוכחה מזמן לא רק כבלתי מוסרית אלא גם ככישלון.
היה כבר פעם שלטון פועלים, בתקופת סטאלין, וכולם סבלו מזה, כולל מעמד הפועלים.
צר לי שמואל, המרקסיזם עבר מן העולם, וטוב שכך.
[ליצירה]
א. זה כבר השיר השלוש מאות בנושא, והוא לא נהיה יותר משכנע, או לחילופין, יותר מקורי. שירה איננה מיועדת למיחזור.
ב. אם "בעלי הון כיסם ירש" - איפה פה האחוה והשויון? בהקשר זה, אני ממליץ לך לקרוא את "חוות החיות" מאת ג'ורג' אורוול.
ג. "אל מרומי באריקדות יעפיל נעפילה" - תגיד מה שתרצה על "משחקים לשוניים", אבל אין לזה משמעות. אלא אם כן "נעפילה" זה שם של מישהו.
ד. השורה האחרונה לא קשורה לכלום. לא ברור של מי ההד שתשמע אתה ואולי עוד שנים-שלושה מרקסיסטים סהרורים שמסתובבים פה.
[ליצירה]
משתפר, אבל עדיין לא נוצרת תחושה של משהו אמיתי.
משפט כמו "אחרי כמה זמן הם התאהבו ככה חזק" עושה לי תחושה קצת ריקנית. כי "התאהבות" בשפה של ימינו היא משהו מאד לא מחייב.
הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה שהוא דתי-ימני-קיצוני קלישאתי וסטיגמטי, ושהבחורה יפה.
אני לא מצליח להזדהות, או להרגיש את האהבה שקיימת ביניהם.
רק טוב
טל
[ליצירה]
מאיר - אפשר לנחש שמנחם לא מחק את התגובה שלך רק בשביל לפרסם מה היה כתוב בה, לא?
אין שום סיבה בעולם שהוא ירים את הכפפה המורעלת שלך.
הדס- לדעתי לשיר יש משמעות והגיון, והוא אפילו יפה. אני לא רואה שום בעיה לוגית בכיבוי הירח עם הדלקת האור. מובן שזה לא תיאור ריאליסטי אבל המשמעות שלו מובנת למדי. מה שנכון - כדאי לפתח ולשפר, ולתת סיבות, כמו שאמרת.
[ליצירה]
אני לא חושב ששמואל כתב את הערך על עצמו, אבל אם תיכנס לדפיוצר שלו, תגלה שם את ההגדרה החביבה "משורר ופעיל ציבור י ד ו ע. בארץ מאז 1988 (כדי להסיר מעל עצמו את חשש הכינוי"עולה חדש..", מה שרק הופך את המצב למביך יותר..)"
ומספר טלפון לכל המעוניין...
תגובות