[ליצירה]
אתה יודע, השאיפה שלך לאחוה היתה יותר משכנעת אם היית מזדעזע גם מ, לדוגמא, הפיצוץ באוטובוס הילדים.
גם אני סבור שהרצח בשפרעם היה מעשה נבלה, אבל אין שום קשר בינו לבין "החינוך הגזעני" שיראל נותנת כביכול לאזרחיה. אתה מודע לעובדה שלרוצח ירד פרופיל על סעיף נפשי?
אתה סתם מסית בלי שום בסיס.
[ליצירה]
אני ממש לא מבין את הסתירות שבשירתך. מצד אחד אתה שואף לשלום, שקט, אחוה ורעות, ומן הצד השני אתה מטיף לאלימות פרולטריונית שהוכחה מזמן לא רק כבלתי מוסרית אלא גם ככישלון.
היה כבר פעם שלטון פועלים, בתקופת סטאלין, וכולם סבלו מזה, כולל מעמד הפועלים.
צר לי שמואל, המרקסיזם עבר מן העולם, וטוב שכך.
[ליצירה]
"בעולמו של מרקס ישנם ההמונים הרעבים והמיעוט השבע. מרקס אינו מעוניין להחיל צדק על ההמונים, אלא להחיל אי-צדק דומה גם על המיעוט."
(פרידריך ניטשה)
[ליצירה]
א. לא דיברנו על זה כבר? (ראה קישור)
ב. זה לא אמור להיות מגל ופטיש? למה את? העקרונות הקומוניסטים השתנו כשישנתי?
ג. אתה יכול להסביר לי אולי מה ההבדל בין השיר הזה לבין מאתיים השירים הקודמים בנושא? (אולי הבעיה אצלי, אף פעם לא הייתי טוב ב"מצא את ההבדלים", אבל כשאני רוצה להכנס לאיזשהו שיר שלך מהעבר, אני לא מצליח להבחין ביניהם)
[ליצירה]
א. זה כבר השיר השלוש מאות בנושא, והוא לא נהיה יותר משכנע, או לחילופין, יותר מקורי. שירה איננה מיועדת למיחזור.
ב. אם "בעלי הון כיסם ירש" - איפה פה האחוה והשויון? בהקשר זה, אני ממליץ לך לקרוא את "חוות החיות" מאת ג'ורג' אורוול.
ג. "אל מרומי באריקדות יעפיל נעפילה" - תגיד מה שתרצה על "משחקים לשוניים", אבל אין לזה משמעות. אלא אם כן "נעפילה" זה שם של מישהו.
ד. השורה האחרונה לא קשורה לכלום. לא ברור של מי ההד שתשמע אתה ואולי עוד שנים-שלושה מרקסיסטים סהרורים שמסתובבים פה.
תגובות