[ליצירה]
תודה יוסי. אני אקבל את זה כמחמאה (עוד תוצאה של חוש ההומור השנוי במחלוקת שלי)
נביש - יש לצחוק עם, ויש לצחוק על. ההצדקה היחידה של הומור שחור (גם הומור שחור במשמעותו המקורית) היא כשצוחקים עם.
וחרדים הם לא גזענים. נכון שהם, ואני, ואני מנחש שגם אתה, אומרים כל יום "ובנו בחרת מכל עם ולשון" וכו',
אבל ההגדרה של גזענות היא לא "לחשוב שאתה הכי טוב" אלא "לחשוב שמכיון שאתה הכי טוב, לאחרים אין זכות קיום."
[ליצירה]
התרגום יפה, מלבד הבית הראשון, בו חסרה מעט זרימה בין המילים.
לגבי הדעה שהובעה:
האם אלוקים לצידך כשאתה עוקר אלפי תושבים מבתיהם?
האם אלוקים לצדך כשאתה קורא לאותם אלפים, ביניהם ילדים רבים, "מחרחרי מלחמה" רק בשל העובדה שהם גרים בחזית, וסופגים את מטר הפצמרים שהיית סופג אתה לולא היו שם הם בשבילך?
בלי להצדיק את מעשהו של גולדשטיין - באיזה צד אלוקים היה בזמן שגולדשטיין ניסה להציל פצועים רבים, ובעקבות הזעזוע הנפשי שנגרם לו כתוצאה מתקופה ממושכת בה ראה כל כך הרבה פצועים והרוגים, עשה את מה שעשה?
בעז"ה, ובעזה, אלוקים לצדנו, והוא ידאג לעצירתה של המלחמה מבית ומחוץ.
[ליצירה]
גם אני. נמאס לי שאידיאלים ותמימות הופכים לכסף.
פרסומת זוועתית נוספת שגורמת לי לבחילה קלה בכל פעם שיש לי את המזל הרע לשמוע אותה, מתחילה במניית הצרות הרבות האופפות אותנו בקול שקט ועצוב ("הלויתנים הנכחדים, האלימות, המלחמות, הניכור האנושי..") קובעת באותו טון עצוב ש"את העולם, אי אפשר לשנות", ואז בקול מתלהב של שדרני פרסומת - "אבל את הבית - כן!!"
ואז אני כבר לא טורח להקשיב לאיזו חברה של ריהוט שייך הקמפיין הציני והדוחה הזה.
[ליצירה]
זה יכול להיות בסיס לסיפור טוב, אבל יש משהו לא אמין ולא משכנע בדמויות. אין תחושה של משהו אמיתי בין מנחם לנועה, הם יותר מדברים בסיסמאות, כמו "הוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו וזה מה שחשוב" - אבל הם לא מצליחים להעביר את התחושה שהם מכירים זה את זה מעבר לפגישה מקרית ברחוב.
אני חושב שאם תאריך את הסיפור ותתן יותר פרטים תיווצר יותר הזדהות עם הגיבורים.
תגובות