בשקט,
בחום
ברגע בו הלבנה מאיימת
לנצח את היום
ניגשת אליי.
רוגעת, מרגיעה
בוטחת, מבטיחה.
אפילו השקט לא נאמר
ולי,
לא חסר דבר...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי איה, טוב שיש היסטוריה לדברים המתפרסמים כאן...נתקלתי, קראתי ונזכרתי כמה התגעגעתי לעונג שאת יוצרת ומעניקה לנו.. [ליצירה]
- [ליצירה] לכיסוף- ריגשת אותי... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך. תמשיכי! [ליצירה]
- [ליצירה] כן. הרגעים שאין להם מילים ... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להפליא :) כן! השקט הוא הכלום שמכיל את הכל , ומה עוד נוכל לבקש. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יורם, שמחה שהבנת והזדהית, שבת שלום :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואי איך אהבתי! מקסים ממש! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. נהנתי מכל מילה, תודה רבה. אולי כדאי להוריד את הפסיק בסוף השורה המיותמת? [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה א. על לא דבר. ב. נראה לי שהפסיק חוסם את השורה, ודווקא לה יש לתת מרחב, כמו זה שיש לשקט אשר אין לו גבול. יכול להיות שלא הבנתי את השיר כמוך, אבל בראייתי יש כאן נסיון להעצים את השקט עד כדי ש"יצרום" באזניים. לכן, כאשר נאמרת שורת השיא של השיר - תני לה לפחות את המרחב הראוי לה, שחררי אותה מזרועות הפסיק. את תראי כמה זה יעשה לה טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] א. תודה. ב. למה להוריד את הפסיק? תוכל להסביר? [ליצירה]
- [ליצירה] התנתקות? לא, לא ממש קשור, גם לא זכור לי שכתבתי על ההתנתקות אי פעם.... ?! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כמובן שלא התכוונתי שתשנה היצירה בהתאם לתגובתי האחרונה, הגבתי בשיר ממני- על בסיס שירך שלך. לא התכוונתי לנסות לשנות אותך ו/או לכפות דעתי. מקווה שלא הבנת אחרת... העונג שלי... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הייתי מנסה לשנות לכתוב בגוף שלישי, להוסיף קצת לקסם, למיסתורין, לקרוא לה בכינוי מיוחד שיוסיף לזוהר ולעדינות שביצירה. בנוסף- "מדי שנה בט"ו באב הירח מלא. גם אני ירדתי לכרם..." גם אני? באיזה הקשר זה נכתב- צריך לשייך זאת למשל "כמו הסער, ירדתי, גם אני..." או "כדרכם של אוהבים ירדתי גם אני..." וכיו"ב. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה עוד נותר לנו אם לא אותם זכרונות המרחיבים לב ונפש וסוחפים למחול ריחות עבר ורגשות... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את מסגרת הבתים ואת התקופה השונה שהוכנסה בכל אחד מהם, בלי לפגום באחידות. כבני מרון נעמוד חוששים ויראים מאימת דינך ומעשינו מתנקים מחטאים, נחרדים מכל שופר שיזעק בקול, את שברינו, תרועתינו לאדון הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, שקראתי את היצירה לפני יותר משבוע, זה יפה וקשה, אמיתי וכנה. חזק, מאוד חזק ועוצמתי, דוקר קצת, מצמרר מעט. מעורר, בהחלט מעורר ומעלה שאלות, תהיות, מחשבות ורגשות. קטע לא פשוט אבל חשוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] לקבל מחמאות משניים מהיוצרים היותר מוערכים בעיניי, עושה מצב רוח נפלא :) רוב תודות... [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
תגובות