[ליצירה]
אהבתי מאוד
מרוכז מאוד: הטבע והאדם מאוחדים במכסימום.
זה למשל מדוייק מאוד ולא מרושל בכלל (כבר אמרתי- התרשלות זה לא-רע זה הופך לא-פעם לרע)
מה הסיבה שכותבים מרושל? השלמה? יאוש?
בגרות חדשה?
הבית השני גרם לי לחוש במבטך מציץ מבין שיבולים בו. כשקראתי שוב הבנתי למה - שעורה, מגלה מעט, בין השבילים התאחדו אצלי לחוויה מוחשית אחרת. (סתם מעניין)
מומלץ בחום.
[ליצירה]
נראה ש"האומנם" מעורר ספק לשם הספק.. ברור שהמסר הוא שזו דרכה של אהבה. נראה לי שזו מעלה לשיר, ומה שהציל אותו בעיניי, היכולת לתהות על הידוע
ולעלות אותו מתהום הקלישאות.
אולי כמו שנעמי שואלת את רות אחרי הלילה בשדה בעז- "מי את?"
[ליצירה]
הדס, מאוד קשה לקריאה. ממש עולה במאמצים לעבור
משורה לשורה. בערך כמו שאני שובר את השיניים על
מילים לועזיות.
"טרוף טורפתי, בני שלי,
..............................
טרוף טורפתי באהלי"
זה נשמע לי כמו חריזה קשה ולא מוצלחת גם אם לא
התכוונת לחרוז.
באופן כללי שמתי-לב שיש 'משהו' קשה בסידור השורות
ולא זורם בקיצוניות.
גם המעבר ברעיונות ובחזיונות שאת מתארת לא אחיד,
לדעתי.
לסיכום- קשה לעיכול, יש מה לשפר. כמובן,
לדעתי.
[ליצירה]
איך אפשר להשוות בין ספר לחיים? החכמה היא לתרגם את הכתב הדו מימדי לתלת מימד!
[ליצירה]
[ליצירה]
סליחה תמי....
מאיר פרידמן, קצת אנושיות ורגישות. חבל לך..
אתה פשוט הורס את האתר עם תגובות כאלה. אל תענה לי. אני לא רוצה לשמוע עוד אמירות מטומטמות וחכמלוגיות. באמת זה לא אישי אבל תרגע!
גסות זו לא אומנות.
ותמי זכותך לכתוב דברים קשים שאת מרגישה. טוב שאת לא מדחיקה אותם. תודה שאת משתפת. ו... בחברה דתית וצנועה ומעודנת שהולכת ע"פ ההלכה אין סיבה לבעיות מעין אלו.