[ליצירה]
הדס, עכשיו?
סוף-סוף רק טעויות הקלדה... תקנתי. - איזו מן טענה זו? -במילים אחרות נתנו לך את כל האמצעים, ועתה מה אתה עושה איתם?
תנצל את זה! אל תבזבז! יש לו חיטה למה הוא לא עושה קמח? למה הוא לא אופה? שר לו שירים.. טיפש.
אומנם הוא מתרץ את זה בסוף - לטעמי תרוץ עלוב.
ובקשר לחזרה על עצמי: היא במקומות מדויקים מאוד ומכוונת. בלעדיה לא היה שיר.
[ליצירה]
מישהו יכול להסביר לי?
(כתוב יפה. )
פשוט לא ממש ירדתי לסוף דעתך..
(אם הכוונה לחודש חסר ומלא שתלוי בקידוש הלבנה שלנו.. נדמה לי, שזה מבטא קידוש החודש בידי שמים או בידנו.)
[ליצירה]
מצאתי אותך, דוד.
ברגעים של הופתימיות אני רואה את העולם, אך עוד לא הצלחתי להתנתק מהשביל הלואט מן העמק אל על.
ברגעים מאוד אני- - -
כבר חוזר אל הדרך לנום בה בטיסה רגלית חלומית.
אבל מעולם לא הצלחתי (אפילו) לדמיין, כמוך, את העיר ככזאת ולראות בה נתיב לאחוז בהזיקוק.
[ליצירה]
וכה אמר הפילוסוף.
כי לא רצה להתחייב ברגע המבחן. כי ככה נח לו יותר.
ואם אפשר אז רק לקבל מעט "השראה" ואפילו זה לא.
"אלוהים" הוא אמר. אז מה? ומשך בכתפיו. וכשישב מהורהר עם חבריו הפילוסופים הם עישנו אלוהות כמו טבק במקטרת ישנה. כמה שהם נהנו. וגירדו בראש ואז כמו והלכו בכובד ראש איש איש לחטאיו.
ורק אחד (שלא היה מהם) התעמק מספיק בעצמו, ובלי שאיש אמר לו כפף עצמו לחוקים שהוליד מכליותיו כגג מצודף מעליו; אלה שבניו עתידים לקבל בכפיית הר.
[ליצירה]
ראובי היקר,
כבודו חשב להתחכם ולהיות חכם בכך שיכתוב את היין, כי קשה לו להגיע לחכמה (דעת) זו מתוך שיכורות, קשה לו כי גופו אינו תורה והחושים אצלו לא מבטאים מגמות כל כך גבוהות, כך כשהאדם-בקבוק נפתח במילותיו הוא מגלה שהוא בעצם שוטה וענן אפור רחוק רחוק מהאדום החי.
לא נורא, אולי בשנה הבאה.
[ליצירה]
אני יודע
קראתי בפעם הראשונה מהר (יש לו קצב משהו)
וכלכך נהנתי, שהמשמעות לא עיניינה אותי כלכך. רק הצלילים הרנינו אותי הצחיקו ומלאו אותי גיל (אני רציני)
רוח טובה שורה עליי מאז קראתיו ועיניי צוחקות.
כתוב נהדר עושה חשק להתגלגל באושר - המלצתי!
[ליצירה]
נורמות מוסריות?...
מוקי נניח שאין קדושה למילים בעיברית. נניח שאפילו אין קדושה בכלל! אני מרשה לעצמי להסיק מדברך שאתה לא מאמין בא-לוהים, אם אני טועה תקן אותי.
אז מה נשאר? המוסר האנושי. נכון?
ואם המוסר האנושי או התרבות האנושית ברוב קולות יחליטו שאונס זה מוסרי? למה נורמות מסויימות הופכות להיות מוסריות רק בגלל שהם נורמות? אז המתירנות הגיע למצב כל כך נורא שהאונס והרצח וההתפוררות חוגגים בכל פינה. זה מוסרי? לא! מוסר אנושי לעולם לא יהיה מדד מוסרי טהור וראוי.
מבחינה חוקית-
האם אין בכתיבת שירים ופירסומם, לא משנה באיזה גיל מטופש נכתבו, אשר יש בהם נושאים רגישים ואינטימיים ולעיתים כואבים, פגיעה בכבוד הזולת הקורא? האם מותר לעיתון מעריב לפרסם כל מילה גסה וכל תאור חודרני? לא! אנא מוקי, שמור באתר היפה הזה על כבוד הקוראים.
[ליצירה]
שפריץ
הי, ילדה, תעשי עם הכישרון הזה משהו!
המון סגולות שאין לי כוח למנותן.
(או שאני לא יודע. זאת לעולם לא תדעי:)
מצטרף לקודמתי בתגובות. (כמו קשת של צבעים מותזת על הקיר:)