גזע סמפוניה עקור משורש
תיו לתיו, קו לקו ועקום הוא הקו
וצורם הוא התיו, ומומת השיר
לא שומע לצו.
ומוטב -
ותדום הזמרה לנצח לנצח!
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי רק להוסיף שאני לא מכיר אדם שכן מסוגל... [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. זה מדהים. צלול כמיים. אתה חושב שזה בסדר לכתוב דברים כאלה, בעלי אווירה ארוטית מובהקת? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ [ליצירה]
- [ליצירה] סתם. לא יודע. מגעגע, גע גע. בית הקברות בסגולה - נשמע כמו הסתגלות למוות. בעצם לא נראה לי שיש משמעות מעבר לתמונה הצבעונית, אחוזת הבלבלות. לא עומד בפני עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שזה נשמע מוזר... אני ירא שמים שכמותי, חילוני הרבה יותר ממך ומכל חילוני אחר. אגב, באותה מידה אני גם גוי יותר מכל גוי, מלאך יותר מכל מלאך... קול יותר, מגניב יותר, רגיש, אלגנטי, יפה, מושך, עוד? הסיבה נורא פשוטה. היהדות שואבת את כל הכוחות בעצמה של אינסוף. למעשה יש לכל יהודי באשר הוא את העוצמה הזאת בפוטנציאל (אבל מפני חטאנו גלינו וכו'). כך שמשחקים של לבוש כזה או אחר, מתגמדים לעומת החיות שאת אמורה לחוש ב5 החושים. [ליצירה]
- [ליצירה] משל מעולה מרגישים את ה'שמש' בתנועת התהוות. [ליצירה]
- [ליצירה] ידידיה, הכי טוב שלך שקראתי. הבאת אותי אל סף דמעות. המון חומר למחשבה. כבר בהתחלה עם המפגש הראשון בפנינים ניסתי להגדיר אותן ואמרתי לעצמי שהרופא הזה פשוט רוצח. הרי זה טבע הרוצחים להשתלט על נפש(?) הנרצחים, לשאוב מהם חיים. אולי זה רק אני אבל, נדמה ש, המפגש עם האישה מבלבל בשל המעבר החד מאלמות של הגיבור לפרץ הדיבורים. הסיפור שינה מנגינה פתאום. גם המעבר בין התקפתה אותו להתחננות "תחזור בבקשה" הייתה לי מהירה מדי. נדמה שיכולת להעביר זאת בדרמתיות יותר. כשם שהחסרתי פעימה בחלק הראשון בפיסקה תשע, למשל, הייתי רוצה גם פה שחילופי הדברים (למרות שרק היא מדברת, כיודוע גם חוסר תגובה היא תגובה) יהיו כך שיהיה מרווח "עותק נשימה" בין דיבור לדיבור, . אני מניח שאתה מבין למה כוונתי... בקיצור- יהלום אמיתי אך לא מלוטש. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמה! מנקב קירות ותהומי תהומות.. של רגש ונשמה. מאוד אהבתי את הנעץ של המילים הבודדות שהיו מעדיפים שלא.. זה אני בעז פטפטן נבלם חסר תקנה. [ליצירה]
- [ליצירה] ת.נ.צ.ב.ה הוא רווה נחת. [ליצירה]
- [ליצירה] נורמות מוסריות?... מוקי נניח שאין קדושה למילים בעיברית. נניח שאפילו אין קדושה בכלל! אני מרשה לעצמי להסיק מדברך שאתה לא מאמין בא-לוהים, אם אני טועה תקן אותי. אז מה נשאר? המוסר האנושי. נכון? ואם המוסר האנושי או התרבות האנושית ברוב קולות יחליטו שאונס זה מוסרי? למה נורמות מסויימות הופכות להיות מוסריות רק בגלל שהם נורמות? אז המתירנות הגיע למצב כל כך נורא שהאונס והרצח וההתפוררות חוגגים בכל פינה. זה מוסרי? לא! מוסר אנושי לעולם לא יהיה מדד מוסרי טהור וראוי. מבחינה חוקית- האם אין בכתיבת שירים ופירסומם, לא משנה באיזה גיל מטופש נכתבו, אשר יש בהם נושאים רגישים ואינטימיים ולעיתים כואבים, פגיעה בכבוד הזולת הקורא? האם מותר לעיתון מעריב לפרסם כל מילה גסה וכל תאור חודרני? לא! אנא מוקי, שמור באתר היפה הזה על כבוד הקוראים. [ליצירה]
