גזע סמפוניה עקור משורש
תיו לתיו, קו לקו ועקום הוא הקו
וצורם הוא התיו, ומומת השיר
לא שומע לצו.
ומוטב -
ותדום הזמרה לנצח לנצח!
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וכה אמר הפילוסוף. כי לא רצה להתחייב ברגע המבחן. כי ככה נח לו יותר. ואם אפשר אז רק לקבל מעט "השראה" ואפילו זה לא. "אלוהים" הוא אמר. אז מה? ומשך בכתפיו. וכשישב מהורהר עם חבריו הפילוסופים הם עישנו אלוהות כמו טבק במקטרת ישנה. כמה שהם נהנו. וגירדו בראש ואז כמו והלכו בכובד ראש איש איש לחטאיו. ורק אחד (שלא היה מהם) התעמק מספיק בעצמו, ובלי שאיש אמר לו כפף עצמו לחוקים שהוליד מכליותיו כגג מצודף מעליו; אלה שבניו עתידים לקבל בכפיית הר. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה תמי.... מאיר פרידמן, קצת אנושיות ורגישות. חבל לך.. אתה פשוט הורס את האתר עם תגובות כאלה. אל תענה לי. אני לא רוצה לשמוע עוד אמירות מטומטמות וחכמלוגיות. באמת זה לא אישי אבל תרגע! גסות זו לא אומנות. ותמי זכותך לכתוב דברים קשים שאת מרגישה. טוב שאת לא מדחיקה אותם. תודה שאת משתפת. ו... בחברה דתית וצנועה ומעודנת שהולכת ע"פ ההלכה אין סיבה לבעיות מעין אלו. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתה לי הרגשה שאני קורא איזה צופן, ואם רק הפענח אותו אוכל לברוא גולם כביר עם שש זרועות ושבע עיניים. בזמן פנוי אבדוק אם יש כאן ומה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע. דיו שחור צלול.. אלול. ישן בתוך שבלול. לצאת? מרגיש מעט חלול. דיו שחור מהול. מים במים. אתה מבין? שנה וחצי כתבתי, זה פסק! אני מתאר לעצמי שהבעיה היא לא התוכן.. אף על פי שתמיד הרגשתי שאני סתם מבזבז מילים לבטלה. הגעתי לכתיבה ממקום של כאב והתמכרתי מעט. מאותו רגע שלא רק האופק היה ורוד אלא גם הקרקע.. השירים חדלו. לא מיד. בהדרגתיות. ) העט ילך עם מאגרי הדיו לדפים של אחרים? הו, הלוואי! את כל סוסי האש הייתי נותן במרכבות החך... אוסר את מיטב לשדי לכרם בלי גבול. במקדח (מילים?) הייתי קודח חור בבטון המחשבה. סדק קטן. ובורח כל עוד נפשי בי מפני להט הלשון ושוטיה. מן הסלע יזובו מים רבים ואדירים (אתה למשל, ישי שור) אל מעין הדיו הנובע יכרעו ברך אחרים וישתו לרויה. אני אגמע כמו גדי קטן. ואברח בחזרה. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר נעים לי מאוד. לגבי הבית האחרון אני בדעה אחת עם אוסף. [ליצירה]
- [ליצירה] מתרבותו דוקא נשאר. כול עוד אנו שרים לו יש בעולמנו קיום נצחי. [ליצירה]
- [ליצירה] משמעות! הזדהתי עד הסוף. אבל לבסוף מה לעשות יש לו משמעות אם למשל אני ועוד יוצרים נשתדל לכתוב עם משמעות או שנכתוב מהלב כשזה בא אז נתישב או שנשב ונחכה שתבא המוזה, הנה השפעת. ואני שואל האם מותר לנו לשבת עם אורך רוחנו ורוחבה ולחכות למוזה או שמא עלינו לפעול במעשים??? בכל אופן נגע בליבי, תודה. בעז. [ליצירה]
- [ליצירה] לשחק*&*^%$#@ בפעם השלישית בערך שקראתי ראיתי כבר מכשפה שרה זאת. מעולה לסרט המכשפות הבאאא! [ליצירה]
- [ליצירה] מרבה דעת מרבה מכאוב. נ.ב. אולי אתה לא מתעלם מן הכאב, אלא אתה כותב אותו בכדי שלא ישכח? (וכמה שהכתב מתייבש מהר ודוהה, הוא לפחות נשאר קיים בספר חי לנצח) יש כאלה שכותבים עצמם לספר כריתות כדי לתת דרור לדמותם הכתובה. [ליצירה]
- [ליצירה] לב- ערכתי כמה שינויים והוספתי בית. תודה למגיבים עד כה בגלוי ובאישי. יוה"כ שמח! אל תשכחו לאכול הרבה לפניי הצום וגם לצום מעט. [ליצירה]
