[ליצירה]
היתה כאן השוואה אחת שלא אהבתי, אבל אני מניחה שהיא באה לתאר הלך רוח אז אבליג.
לקטע עצמו-
כתוב טוב, אבל נראה לי שממש לקראת הסוף- במשפט המוחץ- משהו התפספס. כאילו עוד שניה ו- -
כלום.
אמיתי, אמין, נקודת המבט טובה- זווית קצת שונה, וכואב.
שנזכה לשמוע רק בשורות טובות.
(וקצת טכני- נראה לי שעדיף לכתוב בלי ר"ת, ומספרים-לכתוב במילים).
[ליצירה]
גם אני שואלת אותך- למה?
אם יהודי שגירש את אחיו מביתם שבנו במו ידיהם, ביתם שגדלו בו כל חייהם,
נטש אדמת קודש לידי זרים טמאים,
תקוע רק בשאלת ה"למה?" , אני בדחיפות אתפלל לרפואתו.
הרגשתי אדישות בקטע,ישנוניות.. הבכי לא עוזר אם הוא לא דוחף לפעולה.
קשה לי עם הקטע שכתבת.
ורד.
[ליצירה]
-
תודה על התגובות.
ב"ה הקטע לא אמיתי, בטח ובטח לא עלי. ניסיתי להכנס לראש של חייל, ולכתוב מהזווית הזאת.
אמנם לא הצלחתי לכתוב בתור חייל עם כוחות נפש, שבא וגירש, אלא רק בתור אדם "פרווה" כזה, שגם לפני כן לא היתה לו דעה, וגם עכשיו לא מצליח לקחת את עצמו בידיים. (כנראה פשוט לא הצלחתי להכנס לראש של גירוש מתוך הבנה והזדהות מלאה...)
לכן אתם קצת צודקות בביקורת שלכם.
- מספרים וראשי תיבות- זה בכוונה ככה. זה חייל, זה צבא. הכל טכני.
- לגבי ההשוואה- את צודקת בהחלט, התלבטתי קשות, אבל מאותה סיבה שציינת (וגם בגלל הדמות חלשת האופי של החייל) השארתי אותה.
- ולגבי הסוף שמסתיים באמצע, והחייל שתקוע בשאלת ה"למה?", שוב זה אותו עניין של לבטא אופי חלש, החייל הסמרטוט הזה שעכשיו לא יודע מה לעשות עם עצמו ונתקע לו איפשהו בין לבין...
[ליצירה]
שלום
הקטע חביב ורואים שהוא רוצה להגיד דברים יותר חשובים מבטיחות בדרכים, רק שלא קלטתי מה.
הפריע לי שהמחשבות הן של ילד, או של מפגר- שקולט את העולם בצורה כל כך ראשונית, ובכ"ז המחשבות כתובות בצורה מובנית והגיונית, מסודרת, ואפילו די מגמתית. איפה שמחת חיים, רגשות, ושאר נסיונות באמת להתחבר לנקודת המבט של הילד? (קוראים לזה הזרה- הסתכלות על העולם בדרך חדשה, מנק' מבט חדשות) סליחה על הכבדות,
וחג שמיח באמת!
[ליצירה]
חיפשתי חומר על שבת, ובמקרה ניתקלתי בשיר הזה. הדפסתי ואחרי כמה ימים אמרתי לעצמי: לא, אני לא יכולה להשאיר את זה ככה, אני חייבת להעלות את זה לתגובות... סלח לי עופ...
[ליצירה]
א. מצטער, אבל לא ממש הבנתי מה כתבת על הנקודת ראיה הפרטית מול הכללית, על הכחול מול האדום וכו', אז קשה לי קצת להגיב על הדברים...
ב. צריך להבדיל בין 2 חלקים שונים. הבנאדם אכן רע ומזיק, כמו שאת אומרת, כי יש לו כוחות, והוא מנצל אותם לרעה. הוא מקלקל. עד כאן נכון.
חוץ מזה, יש עוד דבר אחר, שנקרא הסגולה של אותו בנאדם, והיא קשורה לעצם קיומו, ולא למה הוא יעשה עם הקיום הזה. זה דבר שמועיל בכל מקרה.
יוצא שהמעשים שלו באמת מזיקים לנו, אבל עצם זה שהוא קיים, עוזר מצד שני...
זה קצת קשה לקלוט את זה (וכמובן שזה לא כזה פשוט, נושא שיש הרבה מה ללמוד ולהעמיק בו), אבל ככה זה לדעתי.
[ליצירה]
יפה :-)
השפה מיוחדת- שילוב של עגנון (יותר בסגנון הדיבור, לא בשפה, אם אתה מבין...), אבל נוטה יותר לשפה מקראית מבחינת השפה עצמה (עגנון לא יכתוב למשל "וישמע ארהל'ה...", אולי זה משהו בין עגנון לשלום עליכם..), ומעורבב גם עם סטיות דקות מאוד לכיוון ימינו, מה שלא נראה לי שאפשר להוציא לגמרי- אבל עשית את זה מצויין.
והתוכן חביב ביותר- אהבתי את הסוף :-)
[ליצירה]
ע-נ-ק-!
ברוך הבא, קודם כל!
סיפתח ראוי לציון, בהחלט :-)
זה נשמע קצת אומלל, אבל בהחלט קורה שזה עובר ככה בראש (אוטובוס, דוגמא נפלאה!) פעם-פעמיים-שלוש-ארבע-חמש-שש-שבע פעמים פלוס מינוס...
ומדהים איך שהמוח מעוות כל פיסת הברה/מידע אפשרית למה שבא לו לשמוע ולקלוט
[נוסעת איתי, בכיוון בנימין=מתנחלת, נחמד... מדברת על שירות לאומי=19-20, טווח ריאלי... סגנון דיבור שוטף, זורם=חבר'המנית, דווקא מתאים לי... אופס... זורקת קללה?= לונורא, היא בטח היתה נסערת/לחוצה... וכן הלאה, דברים שאחרי שהיא יורדת מהאוטובוס, אתה אומר לעצמך "יא, איזה מפגר אני... מה השטויות האלה?"]
ת'אמת, די דבילי אם תשאלו אותי, אבל ככה זה... (עכשיו כל הבנות במקהלה- "מה??? אתם באמת כאלה אומללים? זה? זה מה שיש לכם בראש כל הזמן?" טוב, אז לא כל הזמן, לפעמים אנחנו מצליחים להרדם בסוף....
אבל בד"כ זה מסתיים במשהו כמו הסתובבות פאטתית אחורה, ושאלה כדרך אגב- "תגידי, עברנו כבר את לטרון?", והאכזבה המרה, שגודעת כל סיכוי להתחלה של משהו באיבו- "לא, אנחנו בדרך לעלי...". לא נכון. לא. היא רצינית? איזה אהבל יצאתי...).
אז בנות, לתשומת לבכן! אם יושב לפניכם באוטובוס איזה בחור דתי, שנראה טיפה נבוך, לא מוצא תנוחת ישיבה מתאימה וכו', אתם יכולות לצפות לאיזו שאלה מפגרת, אבל אל תביכו אותנו בסוף, OK?
מממ... אולי מגיע לנו בסופו של דבר, אבל בחייאת, תרחמו קצת...
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
פשוט נפלא!!
השילוב של הקשרים ממקומות שונים, והשנינות שלך שאני כל פעם מוצא מחדש... יש לך את זה!
ואני לא יודע למה, אבל זאת היצירה הראשונה שאהבתי בה את הניקוד. בד"כ אני לא מסתדר איתו, עכשיו הוא ממש השתלב יופי, תרם מאוד.