.jpg)
"כי שמך צורב את השפתיים..." מבט ממזרח
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. השילוב בין הכותרת לתמונה. מזכיר לי את הנוף מהמושב שלי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] בצילום כאן, זה צורב בעיניים, נורא כהה אצלי. אבל לא קשה לדמיין את היופי. שנה מתוקה, ישי. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אשכחך ירושלים - (אלפיים שנה לא צרב את השפתיים עד שבאה הגברת חמישים מיליון ...) [ליצירה]
- [ליצירה] נשיקת שרף בין אדמה לשמיים ובאמצע ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] זה נותן לי תחושת ריחוף כזו, שאי אפשר להסביר.... ב"הצלחה בהמשך דרכך! [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור נחמד הכתוב בצורה טובה, אך אני בטוח שהיית יכול לערוך אותו ולסדר אותו קצת בוורד או משהו, כי יש הרבה אותיות מושמטות וטעויות פיסוק. עצוב, אך לכל דבר סוף, וכך זה כשלא מתאמצים שני הצדדים... [ליצירה]
- [ליצירה] רצון כה עז... משובח. כתיבה נפלאה, וביטוי נהדר. עוצמתי. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] איי.... עדין וטוב. ממש ממש נהניתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד... * החריזה מתחילה להוות קצת בעיה בשיר הזה. היא מסתדרת חלקית עם הכתיבה. מצד אחד היא תואמת ונותנת זרימה, ומצד שני, בעיקר בבית הראשון והשני, יש קצת תזוזות לצדדים לא רצויים. נסי יותר לשלוט בחריזה ע"י שימוש מרוחק (ולא שורה-חרוז ראשון-שורה-חרוז שני), או ע"י השמטת החריזה בכלל. בהצלחה. * הרגש שאת מתארת... את פשוט מוציאה הכל. התפלאתי מביטוי הפנים בצורה כ"כ טובה. כתיבה מעולה. * דעותיי על הסיום מתחלקות. בבית האחרון הרגשתי שכבר פנית בפנייה חדה מדי. אני חושב שזאת השפעת החריזה. בכל מקרה, הבית האחרון הוא המעטפת לסיום עצמו. ה"מה? מה? מה?" שלך נותן תחושה של הד, משכיות, כמו ביצירתך הקודמת. מצד שני, הוא גם לא ברור כ"כ בשאלתו. מה מה? מז"א את לא יודעת מה? אני מבין שזה נובע מהבלבול והתסכול מהרגשות, אך בכל זאת, בכדי להפוך את הסוף למשהו חזק דיו יש צורך לתת תחושת השלמה. מאידך, אם תרצי, אפשר פשוט לחזור על מוטיב שמופיע בשיר הרבה פעמים, כמו ביצירתך "תרקדי- תרקדי-". כל הכתוב לעיל הן דעותיי האישיות. אין להעתיק, לשכפל, לבלוע או להפיץ ברבים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] משובח מעולה... האריכות נותנת תיאור נרחב של הרגשות הכה עמוקות... יפה! הסיום גם נותן נפח חשוב לסיום, אך לפי דעתי הייתה צריך להפוך אותו למשהו יותר מפתיע... בעיקרון, היצירה הזו מאוד טובה. עבודה נפלאה! [ליצירה]
- [ליצירה] הסיום קצת ייבש אותי, אבל השיר עצמו נפלא, ואין עוררין. נהדר, וכואב, אך את הכאב גם אני חשתי, והשריון שלי כבר קיבל יותר מדי מכות. אני מאמין שתתגברי על זה. תמצאי את המקום בו תוכלי לאחוז, עד שיבואו להושיעך. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, קשה לראות את היופי הזה מושמד... חלק מארצינו הצעירה, יאבד, ואנו נראה את אויבינו רוקדים על גגותינו הנטושים. גם אני אינני מסכים, שכן באמת יש לנו אהבה, ורק אם נתמקד בה ננצח. המשפט שהכי הזדהיתי איתו היה: "נכון יש פנים אל פנים אבל רק כשהאקדח ברקה?" אולי אם היינו מתחילים את זה לפני שלושה שנים היינו מקדימים תרופה למכה ומרפאים את המחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! הדס - את ברוח הנכונה! גשם זה נפלא... חורף הוא העונה הכי חביבה בשנה. * אין חריזה. יופי! * תיאור כ"כ תמים ויפה... פשוט וחביב להפליא! * כתיבה זורמת ומהנה. * סיום מתאים, מכיוון שאין הרבה רעיון הדורש פיצוח, אך יש תחושה של עוד. לפעמים זה טוב, לפעמים זה רע. תלוי בדעתך. לפי דעתי, תמיד כדאי להשאיר את הקורא בתחושת "פיצוץ". אני ודעותיי... אתה ודעותיך. * וילון נוקש? מעניין. תודה! אכן אווירה חורפית ומהנה... [ליצירה]
- [ליצירה] אח.... מכיר את התחושה. אחי, אתה תתגבר, תאמין לי. תזכור תמיד ש"אהבות" כאלה אינם בדיוק האהבות. אם מישהי באמת אובת אותך, אתה תדע. בינתיים יש עוד זמן (אני משער. בן כמה אתה?) חכה לבוא זיווגך. בהצלחה! כתיבה נהדרת. מפלחת ונוקבת. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר רשום בקלילות המעבירה חיוך על הפנים. מסר חזק מאוד... [ליצירה]
תגובות