אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים.
את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים.
האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים.
וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב.
עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"
עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח.
מסר חשוב.
ציור יפה.
הראש והשמש עשויים טוב. החיפוף בידיים קפץ לי לעיניים..אני צריך להתרגל לראות את הטוב, נראה לי. הרעיונות שלך פשוט גדולים. לא הבנתי מה הקשר לכל מה שמסביב, אבל יכול להיות שזה לא קשור, סתם יפה.
[ליצירה]
אחרי שעברתי בשקיקה על כל יצירותייך, עצרתי לנשום ולהגיב. מדהים.
את זו אהבתי במיוחד, המאמץ של האדם לקרוע את עצמו מן האדמה ומשורשיו - זה נכון בכל כך הרבה תחומים של החיים.
[ליצירה]
רעיון נהדר
האדם כל כך קשור לאדמה, כל כך מחובר לשורשים.
וקשה לעקור את השורשים, קשה. כואב.
עם זאת הוא צריך ללכת. על האדם להתקדם, אדם לא יכול להשאר נעוץ במקום אחד, גם אם זה נחמד. אדם הוא יצור מהלך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"
עם הכאב האדם מכריח את עצמו לעקור את השורשים כדי שיוכל להתקדם, להתפתח.
מסר חשוב.
ציור יפה.
[ליצירה]
כי האדם הוא עץ השדה..
הראש והשמש עשויים טוב. החיפוף בידיים קפץ לי לעיניים..אני צריך להתרגל לראות את הטוב, נראה לי. הרעיונות שלך פשוט גדולים. לא הבנתי מה הקשר לכל מה שמסביב, אבל יכול להיות שזה לא קשור, סתם יפה.
[ליצירה]
לרחל
שלום רחל!
תגובה מעניינת, אז אשתדל להתייחס אליה ברצינות למרות ה"טון" המגעיל.
א' - אני רגועה. תמיד. תשאל כל מי שאי פעם ניסה לשגע אותי, וזה כולל את ה40 ילדים עולים לכיתה ב' שהדרכתי לא מזמן. יש הטוענים שציור מהווה מראה. כל אחד מפרש אותו לכיוון המתאים לו, עפ"י הנטיות שלו, ככה שבמקרה הזה, בחרת לראות בזה משהו מזעזע, שהטריד אותך כנראה... יש כאלה שראו סתם משהו עצוב, או שבירת מוסכמות (יכול להיות שזה מה שזעזע אותך..) אז תודה על ההמלצה ("תרגעי"), אבל אני חייבת לשאול אותך האם היא מכוונת לבנאדם הנכון.
ב' - אף אחד לא צריך אנגלית בארץ שלנו, השפות הרשמיות הן ערבית ועברית (בתנאי שלא רוצים להכנס למוסד אקדמי, כי אז צריך לעבור ת'פסיכומטרי), אבל מה שאנחנו גם לא צריכים זה כפייה. לארץ העברייה שלנו יש הרבה אזרחים שהשפה הכי נוחה להם אינה עברית, או שסתם מעדיפים לשמור על אופקים רחבים יותר...אבל אם כבר מדברים על להגיד דברים שאין לאף אחד זכות להגיד לשני - אני פותרת אותך מלהכנס לכל יצירה שתופיע בה אות יוונית כלשהי.
טוב, לא תכננתי להאריך כ"כ בתגובתי אלייך, כי סה"כ מדובר על רישום בעיפרון - שיש הרבה בארץ בכלל ובאתר שלנו בפרט, אבל מה שנדיר כאן (למזלנו) והייתי חייבת להגיב לזה, זה תגובות כאלה חסרות טעם, עניין וערך.
שיהיה לך יום נפלא.
מיבלאש.
[ליצירה]
איזה כיף! גיליתי עוד יצירה שלך... חייבת להסכים עם שאר התגובות- הפרופורציות מעולות. גם משחק האור\צל במירקמים השונים של העור ממש טוב.
סחטיין!
שבוע טוב.
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
[ליצירה]
"החיים הם מחלה סופנית, שעל פי החשד מועברת דרך מגע מיני"
הלוואי ואזכה לחיות את חיי בצורה שאת הדבר היחיד הרגיל ודומה לאחרים שאעשה יהיה למות.
אהבתי.
[ליצירה]
יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור.
הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת...
אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה.
מיכל.
[ליצירה]
היי, אם כבר לנתח את זה עד הסוף - היד לא אמורה להביע אימה - המבט שלה כבר עושה את זה, כך שאם יש מישהו בכל הסיפור הזה שמופתע, אז זו היא. נא להתחשב ברגשותיה, אני מבקשת. לגבי העובדה שהיא לא רטובה מהחלמון - אז א' קשה לצייר אנשים רטובים. ב' - ביצים של שדים בוקעים על להבות בלבד, כך שכל הלחות נעלמת עוד לפני הבקיעה. שדולוגיה בסיסית...
תגובות