את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה כתוב היטב, מנוסח ורהוט. ונושא מסר חשוב. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף זה מצויין. ויש בו עגמומיות כזאת רגועה. לא יודעת מה רגוע בזה, ולמה, אבל היה לי רגוע לקרוא. היו שם השניויות ומשחקי המילים שלך, החכמה והידע שלך, הנסוחים המדהימים שלך- ומעל לכל, הנשמה שלך... רק מישהי כמוך, עם נשמה גבוהה כל כך, יכולה להכנס לתחושות של הנוגעים בסיפור בצורה כל כך מדוייקת ונוגעת ללב. אהבתי ממש, ילדתי. [ליצירה]
- [ליצירה] גם הריק מלא. איך צנצנת ריקה מלאה? רק בגלל הרוח... :) יפה ממש, נוגה ממש, אבל הסוף במציאות יותר טוב. זה ברור. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקסימקסימקסימקסים! ואני קרא עכשיו שוב, כמו שאומר חתלתולי, ואשמח במקסימוּת הזאת. חגית. [ליצירה]
- [ליצירה] ***** אז מה הביא אותי לכאן? שם מוכר וגעגוע והתגובה של חתלתולי והידיעה שתגידי את זה הכי טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח ענקית את ! אהבתי את ה"רוצונה" צחקתי כדבעי, לכי בכחך והושעת את האתר מהאיום הקומוניסטי או מסתם חולי רוח. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש ילדוניש... בלי להכנס להתחבטויות האישיות שלך- אני חושבת שהיטבת לתאר את הפשטות שבהמשכות לעצבות. כתוב מצויין. אם ארצה להבין מה זה "נח לו לאדם למשוך עצמו למרה שחורה"- אקרא פה שוב. ועל זה נאמר, הכל נשאר במשפחה (התכוונתי לכישרון, לא להרים גבות) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי אני לא מקבלת את המשפט הנ"ל בקטגוריה של "שירה" כל כך. זה יותר ציטוט. וגם לא ממש יצירה... לעיונך. [ליצירה]
- [ליצירה] ילד צודק אתה כותב מצויין. מ צ ו י ן. ולמה אני מפספסת כאלה דברים שנמצאים כאן כל כך הרבה זמן? <אצה לקרוא את השאר> סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא... הצילום לא היה פה. אבל הוא רץ באינטרנט כבר כמה חודשים. זה שלך??? [ליצירה]
תגובות