טורקי קטן
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצת בהיר מדי (או שזה המחשב שלי? הדבר שנראה כמו פמוט נבלע בדבר הלבן מאחורה שנראה כמו כורסא) וחוץ מזה - תמונה טובה עם תאורה מעניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] [אני שונאת להעיר הערות כאלה, אבל מאחר ואני לא מבינה כלום בחזותי ולא יכולה לתרום יותר - זה פשוט יפה. מאוד מאוד מאוד.] [ליצירה]
- [ליצירה] אותנטי עלק! ואני אומרת זאת בשיא החיוב. היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו: הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס, עובדים עליי גם: הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו, והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה. אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מפוספס, אבל בהחלט משדר יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] תורכי תורכי - מי חלם אותך הלילה... [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הקטן? [ליצירה]
- [ליצירה] טורקי קטן שותה תה. בדרך כלל. תמונה אתנית וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תמונה מעניינת ומיוחדת, אהבתי, קצת מפריע לי שיש הרבה שטח מת למטה, אולי היה כדי פשוט להתכופף לגובה השולחן יישר-כח! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב במצפה רמון.. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה אומנותית יפה! אך פשוטה (פשוטה במובן הטוב של המילה!) [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו, כשהוסברתי, אני יכולה לשתוק כאן. *. [ליצירה]
- [ליצירה] ביקשת לא להגיב לך על יתרונות האקדמיה (ואגב, סליחה על הציניות, אבל לכתוב קטע כזה דווקא על הרמב"ם? קשה לי להאמין שהוא היה מקבל את הדעה שלך. נסי אצל ר' נחמן) אבל פיספסת את הנקודה העיקרית: לכל דבר יש מקום: אם את רוצה ללמוד על מנת לקיים לכי ליום עיון בישיבה, לא במכון או אוניברסיטה. הדרך היחידה ללמוד על התרבות הפרפר וצורת החיים שלו זה ע"י מחקר. אם את רוצה להנות מזיו מראהו, צאי לטבע. אל תלכי למוזיאון לחקר הפרפרים ותתלונני שהם לא עפים. לכל דבר יש מקום, חבל להשקיע אנרגיה בהפיכת המקומות. לכי למקום שמתאים לך. (ומשהו ששמעתי מהר' שרקי, האיסור לאכול מעץ הדעת היה כל עוד תמות ממנו, אבל אם היית מוצא דרך לאכול ממנו בלי למות, היית מחוייב(!) לאכול ממנו. עץ החיים ועץ הדעת זה לפי רוב הפרשנים אותו עץ, השאלה היא לשם מה אתה אוכל. ככה שאם את חולה באקדמת, וכתבת על זה מאמר דעה, יש בזה מן האבסורד. כי אני מכירה רבים וטובים שקיבלו הרבה מקורסים אקדמאים, גם בנשואי אמונה) ישועות ונחמות. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מצויין! (עם שישה אפסים) :) לענ"ד זה היה מוצלח יותר בתור קטע, ולא כשיר, חיתוכי השורות לא רלוונטים, ההקבלה מספיק ברורה גם ככה. (ואגב, התנשאויות גיאולוגיות זה דימוי יפה, אבל במציאות זה בדר"כ צל הרים) [ליצירה]
- [ליצירה] ידידיה, התחלת טוב, אבל באמצע הפכת לצ'ופר. וחבל. כי גם סיימת טוב. אתה מסוגל להוציא מזה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שאני יכולה להבין טוב למה זה מתחבר לתחנה המרכזית בעפולה. ואדם, כהרגלו, צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עוד צריכה לשוב לזה. אחד הטובים שלך, ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שכל מי שעמד בעמדה הזאת יש לו את הגל שלו. בכל מקרה- חבל שוויתרת על סימני פיסוק- האם הזיכרון יקר מחיוך ודאגה? או שהזכרון מורכב מחיוך ודאגה? כפלי משמעויות אלו, החסרות בעצם את הכפל משמעות היו יכולות להמנע בעזרת פסיק ונקודה. וגם המשפט- "תמיד אולם תמיד" שלא תקני. בסה"כ שיר חביב, יכולתי ממש לדמיין את רותי בשמלה אדומה ושתי צמות. ע. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי, לוקחים בשביל הכיבוש או בשביל העשירים? ערוגה, שאיף שי ווז א ריץ' גירל. [ליצירה]
- [ליצירה] (האומר דברים בשם עצמו..) לקח לי הרבה מאוד זמן לעכל את הסיפור הזה. אחד הקשים שקראתי, עד כדי כאב פיזי. אני לא חוזרת בי ממה שחשבתי אז, אבל היום אני בטוחה שזה אחד הסיפורים המגובשים שקראתי. איך שאתה מצייר את הבדיוני, ואת האמיתי, שתהיה בריא. כולנו בעצם. זה סיפור טוב מאוד, אם כי אני מתחרטת על הרגע שקראתי אותו- ואולי אני מפגרת, אבל לי הפואנטות לא היו ברורות. לא בהתחלה ולא בסוף. סיפור שממשיך איתך הלאה, ועושה בך דברים חדשים. זה סיפור טוב. דווקא בגלל הקושי. [ליצירה]
- [ליצירה] שרה בערוגה מציעה לפון דה לה- נרד להפסיק לפסול במומו. יש דרכים לבקר, גם ללא שליפת החרב. ואמיצות ויושר, וגם איכות לא באה על חשבון דרכי נעם. [ליצירה]
תגובות