טורקי קטן
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצת בהיר מדי (או שזה המחשב שלי? הדבר שנראה כמו פמוט נבלע בדבר הלבן מאחורה שנראה כמו כורסא) וחוץ מזה - תמונה טובה עם תאורה מעניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] [אני שונאת להעיר הערות כאלה, אבל מאחר ואני לא מבינה כלום בחזותי ולא יכולה לתרום יותר - זה פשוט יפה. מאוד מאוד מאוד.] [ליצירה]
- [ליצירה] אותנטי עלק! ואני אומרת זאת בשיא החיוב. היופי, הוא בעינֵי המתבונן, ובעינַי כל היופי בתמונה המדהימה הזו: הוא הניגוד בין האותנטי בפוקוס לכורסא המעוצבת והדום הפרווה הסינטטית מחוץ לפוקוס, עובדים עליי גם: הסקרנות לגבי מה שרחוק יותר משני אלו, והשטח המת - המשולש השחור בפרונט, שמושך את העיניים מהאותנטי-עלק הלאה. אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מפוספס, אבל בהחלט משדר יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] תורכי תורכי - מי חלם אותך הלילה... [ליצירה]
- [ליצירה] איפה הקטן? [ליצירה]
- [ליצירה] טורקי קטן שותה תה. בדרך כלל. תמונה אתנית וטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תמונה מעניינת ומיוחדת, אהבתי, קצת מפריע לי שיש הרבה שטח מת למטה, אולי היה כדי פשוט להתכופף לגובה השולחן יישר-כח! [ליצירה]
- [ליצירה] אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב במצפה רמון.. יפה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה אומנותית יפה! אך פשוטה (פשוטה במובן הטוב של המילה!) [ליצירה]
- [ליצירה] מממ, אז בגלל זה אתה כבר לא כותב איתי סיפורים. הבנתי. יפה לך טובי. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל אחים לא חושבים על האחר שהוא שחור וטמא. המבנה טוב, למרות שלא הבנתי למה (או על משלחיה) בסוגריים. וראוי לתת לקטע הזה שם. [ליצירה]
- [ליצירה] :-)) חמוד. אם כי מאכזב לגלות שלא אלוהים כתב את התנ"ך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מדמיינת או שילד מת כאן לפני כמה דקות? היום, מקסימום שולחים S.M.S לעולם. זה יפה מאוד, מית'. וגם שלוש נקודות. (תרתימשמע, תרתימשמע!) [ליצירה]
- [ליצירה] טוף מרים. פעם חשבתי שההופכים חלומות למציאות נקראים כך בגלל המעשה הגדול. היום אני מבינה שצריך הרבה אומץ ואמונה בחלום שלך ובעצמך כדי להניח לו להפוך לחומר. האנשים נקראים גדולים בגלל המחיר שנדרש, וזה מחיר גדול להניח לחלום שלך להתגשם, להפוך למציאות. ובטח ובטח שיש נסיכים (אם לא, אני אצטרך להתחתן עם היחיד שאני מכירה..) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי בזבוז זאת לא הגדרה הנכונה. לפעמים, באמצע משהו, אני חושבת כמה הייתי רוצה שיהיה כאן מישהו איתי, או כמה הייתי רוצה לספר את זה למישהו, אבל זה שהייתי שם, חשבתי או עשיתי את זה לבד, לא הופך את זה לבזבוז, אולי פחות פשוט שלם. ואישית, אני מעדיפה להעיף את המחשבה הזאת ממני כמה שיותר מהר, בגלל שמסוכן בעיניי לתלות את האושר במשהו אחר, שעם כל הכבוד והרצון והאהבה, הוא חיצוני. ובעיניי, השאיפה הזאת להתמזגות- להבנה ללא מילים, להכלה מוגמרת בכל התחומים, היא מסרסרת דווקא בגלל שהיא בלתי אפשרית. כל טוב טל. ובמהרה בימינו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא צריך לשים פסיק בסוף כל משפט, לפעמים די בחיתוך השורות. וחוץ מזה, מה יש לך נגד נקודות? גם הן קטנות... (לדוגמא- אחרי "מקשה" ו"נקרעת" נדרשת דווקא נקודה). דבר שני, לא לגמרי ברור מה את אומרת, מה את חושבת, זה תזזיתי מידי. תנסי להקריא את היצירה לעצמך בקול רם. אהבתי את המעבר מ"צל של עצמי" לחלוקה בין הצל שילך ועצמך שישאר. והלוואי שכך יהיה. בשמחות. [ליצירה]
- [ליצירה] מצד שני, לכל זמן ועת תחת השמיים. יש זמנים של התרסה (לחוג מעגל ולא לצאת ממנו) ויש זמנים של כניעה (להבין שכבר אי אפשר להציל את סדום). [ליצירה]
- [ליצירה] ויש לומר סרקסטית, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] האם זה אתה, ילד? נגמר לי האוויר פה. לא לימדו אותי מה עושים עם שירים שהם כמו עיניים- נוקבים אותך פנימה. הולכים איתך הלאה. מכריחים אותך להסתכל. (חוץ מהקטע של "קרביים" ו"להתפוצץ" שלא עומדים בסטנדרט של "חידת הגיון עם מעורבות רגשית"). *. ערוגה, מתפתה שלא להגיב שהיא כועסת. :) [ליצירה]
תגובות