ולשאלתך מנצורה היקרה: מה הציור הזה אמור להביע?
איני נוהג לספר סיפורים באישי אולם הפעם אסטה מהרגלי.
לשאלתך מה התמונה הזאת אמורה להביע:
אי נוחות, זיקנה כאב ומוות קרב!
כאשר התקווה הקלושה עדיין שם מבצבצת...
איך עשיתי אותה פשוט ביותר:
השתמשתי בכל הצבעים אשר אבדו את גוונם על הפלטה של הציירים ללא נגיע בצבע טרי והצבעים המשאירים מעט מהחיים, גם הם אשר נותרו עדיין שם על הפלטה.
[ליצירה]
ולשאלתך מנצורה היקרה: מה הציור הזה אמור להביע?
איני נוהג לספר סיפורים באישי אולם הפעם אסטה מהרגלי.
לשאלתך מה התמונה הזאת אמורה להביע:
אי נוחות, זיקנה כאב ומוות קרב!
כאשר התקווה הקלושה עדיין שם מבצבצת...
איך עשיתי אותה פשוט ביותר:
השתמשתי בכל הצבעים אשר אבדו את גוונם על הפלטה של הציירים ללא נגיע בצבע טרי והצבעים המשאירים מעט מהחיים, גם הם אשר נותרו עדיין שם על הפלטה.
[ליצירה]
השתיל כסימבול לעקירה העירום כהשארות ללא כלום,
כד המים הוא בה לשמור על השתיל כביכול, אבל
למעשה הוא מרמז על הדברים שהעקורים לקחו עימם
על מנת לאפשר חיים בהמשך החשוב ביותר כאן המבט
המופנה אל הים או הבתים שבאופק ברמז חזק:
עוד נחזור.
כל קו דיבר אל לבי לכן זו יצירה גם ולא גמורה.
אהבתי וחשתי את כאבך דרך הציור.
תודה:
חיים
[ליצירה]
ממש שיר יפיפה!
קצר עד כמה ששיר רק יכול להיות, ללא מנגינה
ובלי חריזה וכה יפה, כה לא חסר דבר שפשוט מדהים
את הקורא. אותותיו של הזמן על הגן, עלינו.
תותה , תודה :
חיים
[ליצירה]
מר יעקבי היקר אני רואה שנרשמת באתר ותדהמתי
גדולה לאין ארוך. קודם כל ברצוני להודות לך על תגובתך המפרגנת והרי כזו היא עבורי לאחר שכבר
פרסמת את הספר ה-11 שלך ותגובתך תחשב לי
לכבוד רב האם אתה בארץ, תן צלצול אשמח לשמוע
את קולך. אגב לא ידעתי שאתה כותב שירה, אכן יש הפתעות בחיים!
תודה לך ולכל המגיבים.
שלכם:
חיים
תגובות