"עד שנגמר... שנהיה"
"עד שעגנו... שזנחו"
אהבתי את הניגודים. כאילו ההליכה משלימה מעגל כלשהו..
או שפשוט ההליכה היא במעגלים..
- שני הרעיונות יפים בעיני -
"וצריך להמשיך ללכת
וצריך להמשיך לנדוד
והדרך עוד מושכת
ארוכה..."
[ליצירה]
"עד שנגמר... שנהיה"
"עד שעגנו... שזנחו"
אהבתי את הניגודים. כאילו ההליכה משלימה מעגל כלשהו..
או שפשוט ההליכה היא במעגלים..
- שני הרעיונות יפים בעיני -
"וצריך להמשיך ללכת
וצריך להמשיך לנדוד
והדרך עוד מושכת
ארוכה..."
[ליצירה]
יפה מאד מאד מאד. חששתי פן זה עוד איזה שיר מלנכולי בנאלי, אך הפתעת אותי במבנה ייחודי ובמלים חזקות. מה שהלהיב אותי, זה שהשיר יכל להיות צעקני- כוחני ודווקא לא- ה"התאבדות" מעודנת, לוחשת, מתפשטת לאט לאט ובגלל זה היא כה "מצמררת"...
[ליצירה]
מחשמל!
כמה אש! ממש חיים רוטטים! מין תודעה שמחפשת את עצמה להגיע לאנשהו..
אהבתי את הפנייה לקורא ב"קצת מרתיע, אכן"- זה נותן אתנחתא לנשום ואולי מעט להתקרר. שיר שהוא פשוט מבול!
תודה לך
[ליצירה]
שיר מיוחד מאד, בתחילה לא הזדהתי עימו כלל בגלל ביטויים שלכתחילה נתפסו לי כבנאליים:דולק בעקבותי, ידעתי אותי, כלותי.. אך מה פתאום! בפעם השניה התאהבתי עד כלותי, נגע בתהום נפשי!
שירך דולק בעקבותי: הכאב הצורב, צרימות שכאלה..
[ליצירה]
יפהפה
יפהפה! בהתחלה היה בשיר משהו מתקתק ובקריאה שנייה זה נהיה יותר מריר..
כ'כ קצר ונכון.. עם זאת, "אין מקום אחר" זה די בנאלי.. בניגוד לדימוי. השיר קטן וממצה, תודה
[ליצירה]
מדהים ביופיו, לא פחות ולא יותר
איזה שיר.. אכן לוהט ובסיומו דומיה צורמת ומפתיעה.
מזמן לא יצא לי להתקל בשיר עם סיומת שכזו..
את משלבת פיוטיות עם פשטות, וזה ממש כבש אותי. את מוליכה את הקורא בלהט, בדהירה, עד החוף.
מאד אנושי, משובח. שיר על אומנות, על תהליך, על רוח. תודה, מאד נהנתי
תגובות