יהרגו אותי אם
אבטא אותיות
אלף הא בית הא ב
סדר.
אך אמרי נא, אחותי,
בטאי אותן גם את
לי.
באמתחתי סדורות ה
אותיות
כמו מצות. נוקשות אחת תֶ רעותה,
כמו חולצה לבשר ביום קרה
אפטירם אגב אחר לכתי.
לא, לא ידעו, אפילו היא.
יהרגו אותי.
[ליצירה]
תודה צחית. כעת, אני באמת לא מרוצה מכמה דברים בשיר. כמו הבית האחרון שצריך להיות איכשהו הפואנטה של השיר אך מתפקשש באופן הכתיבה שלו.
גם את ההערה שהבית השני צריך להתחיל במילים "אז חציתי", לקחתי לתשומת לבי.
[ליצירה]
עם כל ההתלהבות ממילים ותחושת ההנאה שהם מביאים, צרם לי קצת הזהות הזו. אני זה אתן ואתן זה אני. כי שווה לזכור שיש הרבה דברים שאנחנו חושבים או חשים בעומק והם לא יכולים להיאמר במילים. ואני לא מתכוון לצרות הביטוי של אדם מסוים אלא לאדם בכלל.
האישיות שלנו נבנית מפן זה לא פחות מאשר מכל עולם ביטוי.
[ליצירה]
הקול של האב נשמע מאוד אבהי ולמרות שהוא מלא בשפע של עצות ותכניות לבן יש לקול טון נעים של מישהו שיודע יותר אבל לא משוויץ בזה ולא כופה את דבריו.
הקול הזה מוצא חן בעיניי.
[ליצירה]
Joan D-Arc
לא, מה פתאום לכתוב בעצמי ולא לאשר יצירות, בראש שלך. ..
תכתוב תכתוב, ועיני הכהות יאושרו.
רק תן קצת לדבר על השחיקה שנעשית בי, בכל הקשור לאופי ויופי של כל המלל הזה.