[ליצירה]
'כולי צמרמורת', כמו שאומרים...
גם אני הזדעזעתי קשות... אבל מילא... אגב, נראה לי שה'מתיאוס פסיון' שלו (של באך, כמובן)- הרבה יותר מתאים למעמד זה מהפולונז שלו אבל... זו דעתי האישית, כמובן...
[ליצירה]
נעים ונחמד
כל הכבוד לך, אבאל'ה, שיר זה מעורר געגועים חמימים לילדות ולמנעמיה, אהבתי אותו מאוד. ושאלה צדדית: האם השם "אבא איפוד" הוא שם אמיתי או פסיבדונים? אם הוא פסבדונים- אשמח לדעת את פירושו. שוב כל הכבוד, הראל.
[ליצירה]
היי גאיוס..!
צריך לתת לו, לאדון ירושלמי- קצת קרדיט על השיר הזה! סופסוף אני מרגיש, שהוא בדרך הנכונה... על שיר זה ניתן להגיד, שהוא יותר טוב משיריו האחרונים, כיוון שהוא לא כל-כך חד-משמעי כמותם, ואפשר להחילו- לא רק על תקופתנו...הוא יותר אוניברסאלי ומעורפל מבחינת המסר שהוא נושא. יפה אדון ירושלמי, המשך כך!
[ליצירה]
או.קיי. ...
"חיפפתי" קצת...
למעשה שמעתי על התופעה הזאת לראשונה (ואולי גם- לאחרונה), בהרצאה שנשא הסופר א.ב. יהושע על אחד מספריו, לפני כמה שנים ב"בר-אילן". והוא הביא עובדה זאת "מפורשות" מפרופ' ספראי (שכמדומני, עדיין מלמד באונ' הנ"ל). טוב, נהגתי לא בצורה אקדמאית, ואני בהחלט מצטער על-כך (עוויתי, פשעתי!) אבל תודו שזאת עובדה מעניינת! ואם אתם רוצים להיות בטוחים במידע הנ"ל (והיכן בדיוק הוא מוזכר) אז כדאי מאוד שתתפסו את הפרופ' הנ"ל, ותשאלו אותו לפשר הדבר!!!
ממני, פמיניסט לעת מצוא...
[ליצירה]
תשובה לזו שמעליי:
זוהי פראפראזה על דבריו של רבי נחמן מברסלב שאמר: "אין דבר שלם יותר מלב שבור" (זה אפילו הולחן ע"י נעמי שמר, ע"ע). ה'לב שבור' כאן- לא בא לציין את שברון הלב שבא כתוצאה מאהבה נכזבת (מ'שבירתה של האהבה') אלא את טוהר האהבה; אהבה טהורה באמת- אינה נחלת לב-אבן, אלא נחלתו של "לב שבור", דהיינו: לב פגיע, לב מרגיש ומתרגש. זה, לענ"ד הפירוש שר' נחמן היה מקבל ל"לב שבור" שלו...
[ליצירה]
אוי זה מזעזע...
האיזכור הזה, בנשימה אחת של "מחנות-המוות" ו"האוטובוסים המנופצים" (הטרור הפלסטינאי של ימינו)- זה בהחלט במקום! חיות-האדם האלה, הפלסטינאים, אכן- גרועים כמו הנאצים...כן, בהחלט במקום! שיר חזק, וטוב שכך!
[ליצירה]
מה אומר ומה אדבר...
מעולה, פשוט מעולה... כן, קראתי עד הסוף, אבל לא התעמקתי כל-כך ביצירה, 'כי אין לי ראש עכשיו'... אבל לומשנה... (כמעט) כל יצירה- כבר מהמשפטים הראשונים בה אפשר לחוש, אם היא גדולה או לא. כבר מהמשפטים הראשונים ביצירה זו, חשתי שזה משהו גדול באמת. מחזק את ידייך, הראל.
תגובות