ופתאום גיליתי, שלעשות משהו עם החיים שלך-
זה לעשות בשביל האחר.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שלום סו כן. כשחושבים על זה לעומק, אז זו האמת, וצריך ללמודתזה. ויש הרבה מעגלים לעניין, זתומרת שכל דבר שנעשה, גם אם זה נראה לא ממש תרומה ישירה, תלוי מה היעד שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] הללויה! חותמת בשתי ידיים. (שיר ערש, על מה את מדברת?! מה קשור?!) יש כל כך הרבה מה לומר על זה, אבל מיצית את זה היטב במשפט אחד. למסגר ולתלות על הקיר. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון הרבה מהלכים שאנו עושים בחיינו נועדו לרצות אחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה אכן נכון והכי עצוב, זה שיש אנשים שלא מגלים זאת לעולם! [ליצירה]
- [ליצירה] לא נכון. אוייש זה כל כך לא נכון , אם אין מה לכתוב עדיף שלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, ואם להיות בניעקיביסטית קיטשית לגמרי לכמה שניות, אז- המילה נתן- אם אם קוראים אותה מהסוף להתחלה היא עדיין אותו הדבר. מי שנותן- בעיקר מקבל. סו, את נורא צודקת. זה הדבר הכי הכי ממלא. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן... --- "לכמה שניות"-? אודיה, אין לך שום מודעות עצמית. את *תמיד* כזאת... (: 'תגעגעתי אלייך, אגב... פשוט המחשב שלי עושה בעיות ולא הצלחתי להחזיר מסרישי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד נכון מתנגן לי 'לתת' של בועז שרעבי עכשיו, אבל אסורררררררררררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו זה פחות או יותר נותן סיכום מתומצט של חצי (טוב לא חצי.. חצי ממה שלמדתי בנתיים..) מהמאסות של הרב סולוביצ'יק... קהילה של ברית, אחדות ושייכות אונטית וכו' וכו' וכו' וכו'... מה לעשות. כן זה נכון. כשאדם נותן לאחרים - הוא לא רק נותן לעצמו (כי השני יתן לו מתי שהוא גם) - אלא בגלל שהוא לא -יכול- לא לתת לו! הוא 'שייך' כביכול לשני גם... (כשמישהו עוזר לי, בעצם זה שהוא מקדם אותי במשהו, הוא רכש כביכול זכות על אותה התקדמות שאני עשיתי... יש לו עכשיו 'בעלות' על חלק ממני - אני שייך לו במובן מסויים... הנקודה היא, שהייתי שייך לו גם מקודם... שהרי כולנו נשמה אחת. כנסת ישראל.) [ציטוט ספונטני בלבד) [ליצירה]
- [ליצירה] תוספת שמעתי מאדם חכם פעם, שדברים שאנחנו עושים בשביל עצמנו אינם דברים שאנחנו עושים מתוך אגואיסטיות. הרי אנחנו- גופנו ונשמתנו- אינם ברשות עצמנו. אנחנו חייבים בשמירתם כלפי מי שהפקיד בידינו אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה... יופי! וואו... <נפעמת> סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מצויין והגעתי לזה רק עכשיו, ממש לאחר הפרשה. מקרה? נניח... אהבתי במיוחד את: "כל צרוע וזב חוטם מבקש כהונה". [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ואכן עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... גם בינתי- המוגבלת כנראה- לא קלטה את הדקויות. גם לא את העבויות. כלום למעשה. ולמי ששאל- הייקו זה סוג של שיר, קצר מאוד, בעל שלוש שורות כמדומני וכמות מדוייקת של מילים והבהרות. מקור העניין- ביפאן. מה יש? רק מיצובישי אנחנו לוקחים משם? [ליצירה]
- [ליצירה] הלו הלו הלו! סליחה רגע! היש כאן רמיזה לאיכות השיעורים שלי, או לרמת שיעמומם? טוב... נרשם. עוד תבואו להתחנן ביום פקודה (או אולי יום "תעודה"...) :))) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש ילדה כואב ועדין וצועק ולוחש ומתפלל... וכתוב יפה כמו שלא הייתי מצליחה להסביר אף פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק ע-נ-ק. ע-נ-ק. נהנתי מכל חצי שניה שקראתי ועוד מעט גם אחותי מהצד תבוא ותקרא ותעריץ אותך גם כן. "אודך כי אני תנין"- גאאאאאאאאדול! סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... מדהים פשוט... סליחה. לא פשוט. רק מ ד ה י ם. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) היי אסף! א. אתה יכול עדיין לחשוב שמדובר בנערה שעושה פירסינג, אין לי בעיה עם זה. ב. אין מסר ויש מסר. כל אחד יכול לקרוא כאן גם אופטימיות (כן, כן! יש, אני נשבעת...) וגם פסימיות. הדברים הם לא ממש ברורים, כמו החיים שלנו. מורכבים כאלה. ג. לא הבנתי מה הבעיה באי אזכור הגיל הכרונולוגי של הגיבורה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מה לומר... א. כבוד גדול, יקר והוד לתת לכוך הזה את שמי. טוב שלא קוראים לזה דירת סוערה. מי זאת חגית?! ב. בתָמי, צחקקתי... [ליצירה]
תגובות