רגלי
למודת הערים
ספוגת ההמון והרעש-
איך זכרה את ימי ילדותה הרחוקים
עת לרגע
יחפה,
נגע עורה
בעורו המסוקס של העץ.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מצויין ומצמרר... אז הפסדתי הרבה כשלא הייתי פה, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. את פשוט שופעת רעיונות, וזה בהחלט אחד הטובים שלך. יש לי גם כמה הערות, אבל אין זמן עכשיו. מבטיחה בהמשך (וסביר להניח שב"כותבי"). עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. מזכיר לי את הצב האומלל שהסתובב אצלנו בגינה. אמנם לא פגעה בו שום אבן, אבל הכלב שלנו החליט לבדוק מה הטעם של רגלי צב... הוא גסס כל השבת, נראה לי :( טוב, גם יצר הכלב רע מנעוריו, מסתבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, אלול, לא צריך לקחת קשה את מה שאני אומרת. לא אמרתי שזו לא הוכחה - היא הרי מוכיחה את העניין יפה מאוד. אני אפילו לא יודעת להסביר מה כל כך מוזר לי פה. אני מניחה שזאת פשוט הדרך שלי להשתעשע מהעולם. זה הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, את משתפרת משיר לשיר:) [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט... פשוט מעולה! מקסימקסימקסים!! ממש! תכתוב עוד כאלה! תשמע, אתה שם את סיימון סינג בכיס הקטן... ואיך שחיברת את זה לסיפור עם תמר... והתיאורים כל כך עדינים וציוריים. אין כמוך! מצטרפת לכולם ומוחאת כפיים פה בבית. [ליצירה]
- [ליצירה] סתם כותרת לא רק שאתה צודק - גם אמרת את זה בצורה כל-כך יפה! פשוט יפהפה! אבל זה מזכיר לי משהו... הממ... משהו תנכ"י כזה... שמות י"ח אומר לך משהו? (זה בוחן פתע בתנ"ך) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד... לא ממש הבנתי את הכל, אבל התחושה הזאת - להיות כלואה בגזע עץ, עיוורת וכורעת על ברכי... אני יכולה להבין את ההשוואה לזבוב המסכן. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף. עצוב לגלות איך לא ידעתי כלום בתגובה הקודמת שלי פה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה ביותר. כל הדברים יחד מתגלמים באדם אחד. [ליצירה]
תגובות