שתי עצרות
שתי תרבויות
אחת
עצרת תפילה
מילות בקשה
מילות נחמה
חשבון נפש
התבוננות פנימית
מבט השמיימה
השנייה
עצרת שלהוב
מילות רצח
מילות נקמה
יריות השמיימה
ללא חשבון נפש
שתי עצרות
שתי תרבויות
ובתווך
תהום רבה
אם זו שירה או לא זו שאלה. אבל, תהיה ההגדרה זו או זו היצירה כתובה היטב אם כי עצובה ומשקפת את היחסים בין היהודים לערבים. חבל שההוויה העצובה בארצנו מולידה -כתיבה.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אם זו שירה או לא זו שאלה. אבל, תהיה ההגדרה זו או זו היצירה כתובה היטב אם כי עצובה ומשקפת את היחסים בין היהודים לערבים. חבל שההוויה העצובה בארצנו מולידה -כתיבה.
[ליצירה]
האשמה העצמית הקלאסית
פשוט, השמאל הקיצוני "חולה" על הכיבוש שמאפשר לו קתרזיס של כל השנאה העצמית הקיימת.
זוכרני ששבועיים לפני משאל הליכוד על תכנית ההתנתקות כשכבר נראה שהתכנית תעבור, אחת בשם טניה רייהרט כתבה בידיעות אחרונות שעזה תהפוך ל"מחנה ריכוז המוקף מארבעת עבריו בגדרות".
אם כך, אמרתי, הבעיה היא לא ה"כיבוש" כי גם אם ניתן 99.9 אחוז משטחי יש"ע השמאל הקיצוני תמיד ימצא איזה תירוץ שאנו בכ"ז כובשים דורסניים או "סוהרים של אוכלוסיה אזרחית הכלואה במחנה ריכוז".
כנראה הבעיה היא בנפש הרדיקל ההומיה.
[ליצירה]
---
לאחר שקראתי את הספר "מפלת ברלין" אני יכול לקבוע ששירתו של שמואל ירושלמי מושפעת ברוחה משירי ההתלהמות של משורר קומוניסט בשם אורייברג (כמדומני)שכתב את שירי התעמולה שלו בעיתון "קרסניה זוורניה".
[ליצירה]
הם מחרבנים גם כשיש עצירות
מקורות סגרה את הברז
הביוב עלה על גדותיו
הצלחת נשברה לגמרי
וכל המרק נשפך על המכנסיים
כמו שתן חמורים ובהמות
בני זו נא לא לומר את המילה
אוחזים בהגה ועושים רוורס
אחר כך משלבים הילוך
ופוגעים בפח הזבל
טיונפס וכונייפעס מחרידים
דולקים אחרינו להפליצנו
ורק ירושלמי התמים השה
מצא לעצמו דיבור יפה
תגובות