אין האור מאיר- אלא מתוך החושך.
(שלט על הקירות, שרד יומיים בערך עד שהורידו אותו.)
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * בגלל זה אנחנו רואים מהשחור של העין... [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך את רואה את זה? תסבירי. זה חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ==> אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר. ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר. רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם. נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון. בקיצור-- אופטימיזם. [ליצירה]
- [ליצירה] לא.... אסור לוותר על שלושת השורות האחרונות, בגלל ההדרגתיות שדיברתי עליה. מראה את המעבר בין הכלום והבלגן לשיטתיות ולכתיבה ה"רגילה". [ליצירה]
- [ליצירה] ונחמד שמגיבים לי על יצירה שכל כך אהבתי. זה חשוב, להגיב. [ליצירה]
- [ליצירה] טל, הדפסתי, קראתי בחג, הופנטתי, נשאבתי לתוך הסיפור, משהו נגע בי, בררר.... רוח מיסטית כזאת שמרחפת מעל, פסלי הזכוכית, החלומות, המציאות ההזויה, החיים בספירה אחרת כביכול, זה מדהים. הזמנים, מה שחושבים שיהיה, מצפים שיהיה, מה שהיה, מה שקורה עכשיו, הכל מתערבל, העתיד, ההווה, הסוף במיוחד - אין סוף, הסוף הוא השערה, שגורמת לקורא לרצות כל כך שהסוף יהפוך למציאות. והדמויות - בנויות נפלא, מכירים לאורך הסיפור כל אחת מהן, וההתפתחות שלהן, הו, אהבתי. לא קראתי את המקורות שהזכרת, אבל - עושה חשק. (נ"ב - נושא אלומותיו, את הגבול, כמדומני שעברת בתגובתך האחרונה - זאת שמעלי, בליגלוג, וגם אם לא, אז במילה האחרונה. אתה מגיב, ומעיר, וטוב שכך, אבל - תיזהר שלא לחצות את גבול הטעם הטוב שאמור להיות גם לך איפשהוא.) [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי זכות וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] היי. מה הקטע שהעוגה מיוחדת ולא נפגמת אם היא פחם? יופי, תפילו אותה. ביג דיל. סתם. לא משנה. תעזבו. הוצאת רגשות. בזמן האחרון אני כותבת יותר למגירה מה שנקרא, אבל הרגשתי צורך לשים את השיר הזה. (אגב, אם תוכלו בבקשה ללמוד היום משהו לעילוי נשמתו של סבא שלי שנפטר, אודה לכם מאוד. יוסף בן שרה.) [ליצירה]
- [ליצירה] היי, לא שמתי לב לזה.. עד עכשיו, הא הא הא. בזכות אלול. באמת קשה, שכמו שאמרה שקופית, הסוף כביכול אמור להיות בדיוק ההפך, שרוקנו את אלוהים מכל משמעות שקשורה אלינו. אז יפה לחשוב על הדבר ההפוך בדיוק. [ליצירה]
- [ליצירה] . תחושת פספוס, מה? מתקרב - . [ליצירה]
- [ליצירה] מרגישים ממש את הציפיה. העצבנות שבציפיה. הועבר טוב, רק- לא הבנתי את השורה הלפני-אחרונה, היא לא מתחברת לי לכל שאר השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש מתוק. נו, באמת, אין מילה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, אורי, משום מה כשאני נכנסתי, השורות היו באנטרים אקראיים ולא מובנים. התפלאתי, אורי עובר לשירה פוסט-מודרניסטית?! איפה מבנה הבתים המוכר, הישן והטוב? אבל בסדר, זה תוקן, והכל יופי טופי אחלה בחלה. שיר עצוב. [ליצירה]
תגובות