אתר האינטרנט נמצא.
ממתין לתשובה.
מתחיל להוריד מן האתר.
פותח דף.
(מתוך שורת המצב באינטרנט)
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מישי ואוהב, למה לרדת? זה דווקא ממש מקורי. חמוד. גם אני תמיד מסתכלת שם, זה כ"כ מעצבן, כל פעם מחדש... [ליצירה]
- [ליצירה] הו, תודה לך! אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.) [ליצירה]
- [ליצירה] חחח. איזה חמוד זה. נכנסתי לכאן שוב, בכלל לא זכרתי שכבר קראתי את זה. זה ממש חמוד. ומישי ואוהב ממש רשעים. מה את, שמוליקיפוד? תרביצי לב חזק, גם בשמי. סתם... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהיייים!!! ב"ה כמובן שיש כאן אלגוריה עצומה. אין ספק. היוצר/ת בא/ה להראות עד כמה כל העולמות משתלבים יחדיו, ואיך עולם האינטרנט והעולם האמיתי נפגשים, כי הכל בא מאותו מקור. והרי הפירוט: "אתר האינטרנט נמצא" - האתר שאותו האדם מחפש נמצא, הוא מצא את הכיוון אליו הוא רוצה ללכת. "ממתין לתשובה" - אך כמובן, יש עליו להמתין לתשובתו של הקב"ה... "מתחיל להוריד מן האתר" - לאחר קבלת התשובה החיובית, (וכמובן גם במשמעות של חזרה בתשובה), מתחילים להוריד מן השפע העליון. היוצר/ת המהולל/ה רומז כאן שאין בידינו להגיע למעלה, ולכן עלינו כביכול להוריד אלינו את האתר, למשוך מהשפע שלו. "פותח דף" - כמובן, רק אחרי תהליך כואב ומייגע זה אפשר פתוח דף חדש. ניכר שזאת שורת המחץ, ואליה חותרת כל היצירה כולה. התהליכים שתוארו ביצירה לא קורים סתם למען ההנאה, אלא הם מקדשים את המטרה - הדף החדש, ההתחלה הנקיה והטהורה. ניתן לראות את הרמז לכך גם בשם העמוק של היצירה, שכמובן נבצר ממני להבינו עד סופו - כל פעם מחדש... מכאן ניתן ללמוד גם שהיוצר/ת לא רק אומר/ת שהדברים אלו, הם שמאפשרים להתחיל מחדש, אלא גם מעודד שלמרות שכל פעם צריך להתחיל מחדש ולפעמים משתבשים דברים, חייבים להתחיל שוב מחדש, עם כוחות חדשים ועם רצון, ולפתוח דף חדש ונקי לגמרי... איזו יצירה עמוקה. אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחתי לציין ש ב"ה העובדה שאחרי כל משפט מופיעה נקודה מעידה על החתירה לנקודה העמוקה שבנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שכחת אוד משהו מישי אתר האינטרנט נמצא - אינטר מלשון להיכנס - פנימה - בתוך, האדם מחפש את האני העצמי שלו. איך שכחת?!!?!!?!! [ליצירה]
- [ליצירה] כמעט אבל...... לא. שימי לב שלא רק מהקטע הרוחני, כל מקום אליו את נכנסת אליו. חברה חדשה, אפילו חברה מוכרת- כל פעם מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת קודם כל- אחלה רעיון. הרי כולנו יושבים מול המחשב בבהייה כזאת לא ברורה אבל אף אחד לא קישר את זה למובנים אחרים. היופי בשירה הוא שהפרשנות ונקודת החיבור לכל שיר היא אישית אך אף על פי זאת אני חושבת שהחיבור של היצירה לתשובה ולדת ממעיט מערכה הטהור והמורכב של היהדות. בעניי הפשטות של היצירה דורשת פרשנות פשוטה , אני רואה את זה כמו תיאור של קשר זוגי בעטיפה קרה ורמיזה למחזוריות- הכוונה היא שבכל קשר אתה מרגיש שאתה נשאב לכל הכיוונים אם זה לבכי ולייסורים או לצחוק והקסם שבאהבה, כל זה בלי יכולת רגשית לשים לב להדדיות העניין, להבין שיש פה צד שני שמרגיש שהוא נשאב ומתרוקן, וכל אחד מרוכז בהתאהבות הפרטית שלו בשני או בכאב שנוצר לו בקשר.. והפאנץ' כאו, הוא שזה בעצם אוניברסלי, כי זה אינטרנט, והוא מסיר ממך את כל ההגדרות - הומו, לסבית, זה לא משנה איך החברה בחרה לעגן את הרגשות שלך בתוכה, ככה זה , ככה נראית הבועה הזאת של האהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח יותר מהיצירה אתם הצחקתם אותי לאללה....חח חמוד מאוד שצוטט את זה.... ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. יצא טיפה ארוך. זה ממכר! כל כך טיפשים, איזו איוולוּת! הייתי מוסיפה "כסילוּת", אך איני רוצה לפגוע - כי מהטיול לגואה ליבי שליו וגם רגוע נקי הוא וכלל לא נגוע בהעלבות מטופשות. (כדאי לכם זאת לנסות! ולאחר כמה פגישות מילותיכם כבר לא גסות!) אתם כבר בטח שואלים את עצמכם - מקולקלים אנחנו או שבאמת אנו שומעים בזו העת דברים בכלל לא נחמדים שמתאימים לשודדים ולא לאיזו מוזרה שמגואה היא חזרה? העניין הוא שפשוט היא אחוזה בהתרגשות מהכתיבה אל השרשור וכבר איבדה את הקישור למה שהיא רצתה לומר, והסוף נהיה כֹה מר, כי בגואה לא הייתי כנראה את זה הזיתי... שוב סוטה מהנושא. אז אשוב ואנסה: הטיפשות שלעיל מוזכרת מתוך צער נאמרת כי אתם כלל לא רואים שמרב רק *לי* תתאים? לו הייתי במקומה הייתי את המהומה מפסיקה בבת אחת בלי להתכונן לשבור שום צלחת! כי נמאס כבר מבנים שמעמידים פני-מסכנים כי אין אישה בחייהם ש"תרפא את פצעיהם" ותביא איתה כל טוב בלי היסוס ובלי עיכוב. גם אם פניהם אמיתיות, תפסיקו כבר עם השטויות! מי צריך בנים בכלל, פשוט לזרוק אותם לסל. (וירטואלית, כזכור, לכן יהיה זה סל-מיחזור.) ולפני אמרו רבים - לפעמים מתאהבים, ואז קצת מתחילים ריבים, בסוף תמיד מתאכזבים. לכן עדיף, מרב-עדי, בלי שום פרחים גם אם שמחים, בלי הממזר שלא עוזר, בלי היוסף שמתחצף, לומשנה גמלו, שלבד קר לו, הכל רק הבל, בנים זה סבל, וכולכם רעה רבה! (אל תדאגו, זה מחיבה (: ) ונסיים בשיר טיפשי, (באמת, זה לא אישי!): כל הבנים שבעולם השטן ברא אותם הם מקור הרשע, הם מקור הפשע, הם מקור הרע שבעולם. כל הבנות שבעולם הבורא ברא אותם (ן!) הן מקור היופי הן מקור הטופי הן מקור הטוב שבעולם. (שני החמשירים האלו הם עם חרוזים-כאילו, והם דיי תינוקיים, --הכרח המציאות, כי אם הם לא היו ודאי היה קם בן אדם כותב אותם ולא נדע אם זו בדיה, כי זהו סוד ההוויה.) ("עדי, חידלי מהשטויות! אז מה אם יש לך בעיות! אותן עדיף שלא תחציני, זה כמו ללבוש ביקיני!") טוב, די, תקחו אותי מכאן, אולי להצגה בחאן, כי הכתיבה דיי ממכרת, ואני קצת ממהרת, רק מילה שניה לרו- מסינגפור ועד פרו עוד לא שמעתי רעיון מוצלח, עולה על כל דמיון, נפלא כזה, אז קומו עורו, את המאה ניתן לגורו, הרי הוא עמירם אורו. ("אורי." "הוי, כן. וואלה. בפעם הבאה.") אך שאלה קטנה נשאלת, הודעתך יצאה נכפלת, האם אחת יחשבו השתיים? או שנספור כבר פעמיים? היו שלום, להתראות, חברים וחברות. ולא התכוונתי ב"על אמת!" עדי, שאת כולכם אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו. רן, יש לך כבר מעריצה אחת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, טל! בתור חברת מערכת עיתון, אני נדהמת ממך! בי"ס לאומנות, לא שופטים, אוי, את קורעת.... צילום מדהים. (מציאת העומק בכל דבר, כישרון אדיר.) (אבל גם האיכות טובה. יצא מה שרצו שייצא.)(לפחות כך נראה.) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מרגש. אבל מה זה אומר עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, שי, אתה יודע שאני אוהבת את היצירות שלך בדרך כלל... אבל זה קצת נדוש. עירבבת את הדבר המקובל ויצא משהו קרוב, זה יפה, אבל נדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אה? הגאון דיבר אליי!! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיה- מסכימה איתך ממש ממש. ממש. מזכיר למדי את המדריך הלז. [ליצירה]
- [ליצירה] הצילום הזה כבר היה פה, אני כמעט בטוחה. בעצם- בטוחה. [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר אמונה, זה גאולה? זה אחרי המשיח? או שאתה מאמין שאנחנו מסוגלים להגיע אל זה לבד? או שזה לא סותר וההפך מכך? [ליצירה]
תגובות