בינינו ניצבת
קערת סוכריות.
אנו קוטפים אותן אחת אחת
בחושך.
בכל פעם
כשפותחים עטיפה
מפחדים לגלות בתוכה מפלצת.
או אולי בטעות
אקטוף את היד שלך.
כשנדליק את האור
יהיו הרבה עטיפות מסביב.
[ליצירה]
לא בטוחה שהבנתי אותך, אבל לקחתי את זה לפרשנות האישית שלי, וזה מאוד מצא חן בעיניי :)
אגב, אני כבר לא כל כך משוכנעת שיש קוסם, אי שם בסופה של הדרך. או שצריך להיות לדרך סוף.
[ליצירה]
רגע רגע. פוס! עצור!
מרוב שזה כתוב יפה כבר איבדתי את כושר השיפוט שלי.
מה עשית?
ביטלת במחי יד את כל החיוכים האחרים!
מה עם החיוך הזה של לעמוד לבד בגשם בדיוק כשהוא נהיה ממש חזק, כשכל הניצוצות של האור רוקדים על הכביש?
והחיוך של הורה שמביט בילד הקטן שלו משחק?
והחיוך שמחייכים כשמוצאים משהו ממש חשוב שהלך לאיבוד, או כשקוראים קטע כזה נפלא כמו זה?
אלה לא חיוכים?
אני מוחה.
ובכלל - חיוכים שאדם מחייך לעצמו לבד הם הכי חיוכים.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אויש, חורף...
אני אף פעם לא שכחתי.
וגם אצלי "אי אפשר להבחין בין טיפות לדמעות", חוץ מהטעם על הלשון.
בעיקר מכיוון ששני הדברים נובעים מאותו מקום.
ותודה לחתלתול על ההפניה הנה.
[ליצירה]
חמודה,
16 זה לא כזה נורא. למעשה, זו הייתה אחת השנים הכי טובות שהיו לי...
ילדים אפשר להשאר כמה שרוצים. (אני מכירה איש אחד בן ארבעים ומשהו, שלא מפחד אפילו לשניה להשאר ילד קטן, אפילו שהוא אבא לחמישה ילדים...)
זה תלוי בך.
[ליצירה]
בדיוק ככה.
תודה, סתמית. הצלחת להסביר בדיוק את מה שניסיתי על המקום ממנו המים מגיעים.
מישי, את די צודקת. אולי אני צריכה להוסיף עוד קצת צבע למעלה.
עופים - אני מנסה לשלוח לך את התמונה כבר מאז הבוקר, אבל האימייל שלי פשוט מסרב לצרף את הקובץ להודעה:(
רק שתדע שזה בדרך...
תגובות