פרח
ציפור נודדת
-
נודד לי ממקום למקום.
מחפש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] למי שייך הפרח? הפרח ממש יפה ונראה גם ריחני למדי. אבל פרח... לא יכול להשאר לבד- צריך להקדיש אותו למישהו..לא? [ליצירה]
- [ליצירה] אז אתה גם צייר?:) ציור נחמד. הפרח עצמו יצא טוב, הייתי משפצת קצת את הגבעול והעלים.. אם לא ציירת כבר יותר משנתיים,וזה מה שיצא לך,זה מראה שאתה מסוגל להרבה יותר..:) [ליצירה]
- [ליצירה] מה שלו מובן זה למה לנסות לעמוד כנגד הרצון הזה. מה רע בו?? [ליצירה]
- [ליצירה] אופפ..התכוונתי *לא* מובן, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] ואל תעזוב אותו יותר אף פעם, בבקשה. הזכרת לי, באמת שכבר המון זמן לא ציירתי.. נו טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ~*~*~*~* מקסים מקסים מקסים!!! האפקט של השחור לבן פשוט עושה את זה.. [ליצירה]
- [ליצירה] :) זה מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] :) זה מקסים! הכי אהבתי, או יותר נכון - הכי אני אוהב את האיזור השמאלי שבין שכבת עלה הכותרת הקיצוני לפנימי יותר. הוי, ציירים, אף-פעם לא הבנתי את יכולתכם. [ליצירה]
- [ליצירה] שי! זה ממש יפה. מצטרף לשאלתו של החתלתול.. ואני עוד תוהה על ציור אחד שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אך האם יש מקום להכניס קטע כזה, של ביקורת-נסיון לעודד-דברי חיזוק-אופוריה-אמנון יצחק-מסיונריות-(?!?), לסיווג של שירה, האם לא עדיף להשאיר את זה בגדר של קטע, או הרהור, או רק להראות את זה לאנשים שצריכים את זה בגדר חיזוק? ציפור [ליצירה]
- [ליצירה] ** גמרת את הקטע ב'סוף'. את בטוחה? לכל סוף יש התחלה חדשה, ומהמקום הכי נמוך ושפל אפשר רק לעלות. לפני כמה ימים שמעתי באיזו סדרה משפט שנורא נגע בי: "אני רוצה לחיות. אני רק לא יודע איך", כל מילה מבחינתי מיותרת. החיים האלה, עם כל הרוע שבהם, שווים שנחיה אותם. אין לנו ברירה. צריך ללמוד להנות. אין לנו ברירה. [ליצירה]
- [ליצירה] * והאדם? מה איתו? מקסים. באמת מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ? ? [ליצירה]
- [ליצירה] * למה 'עלאק ישל"צ'? אני דווקא הייתי קורא לזה 'ישל"צ במיטבה'.. 'צלחת מעופפת'.. -תודה שזיכית אותי בתגובתך הראשונה באתר.. אני מסמיק ומוחמא.. :) רעות.... ?... (רוצה לפרט מעבר לשלוש נקודות? :) ) [ליצירה]
- [ליצירה] עד שלא תבדוק, לא תוכל לדעת. [ליצירה]
- [ליצירה] * אוקיי, אז בשבת אחרי האוכל, שכבתי לי על המיטה, בהיתי בתיקרה, בהיתי בשולחן, בכיסא, במחשב, ובארון ספרים, ואז- ממש אז- צד את עיני הספר 'שני ירחים', ואמרתי לעצמי 'טוב, נו.. תן לספר האמריקקי הזה עוד צ'אנס', ולקחתי אותו לקריאה חוזרת, ושכבתי וקראתי. וקראתי. וקראתי. ועברתי לסלון כי כבר שקעה השמש ולא היה לי אור בחדר. ויצאה שבת וגמרתי את הספר. ואפילו הזלתי דמעה בסוף, כשחמציצית זצ"ל החזירה נשמתה לבורא. אמנם לא התרגשתי כ"כ כמו שנכתב בביקורות על הספר. אבל הזלתי בסוף דמעה- וגם זה משהו... למי שאהב ועדיין לא קרא את 'מישהו לרוץ איתו' -לרוץ לקרוא! אותו סגנון, רק ש'מישהו לרוץ איתו' הוא ישראלי, עם שמות ישראלים, עם סיטואציות ישראליות, בירושלים- בליפתא. כחול לבן. קל יותר לקרוא ולהתחבר. אוייש.. לא כל כך אהבתי את פרי-בי. ואני חושב שהסופרת הייתה צריכה למצוא בספר את המקום להאריך על בן ולספר על הקטע של הנגיעות ולמה הוא נרתע- לא סופר עליו מספיק. ספר חביב. :) רק אושר [ליצירה]
- [ליצירה] * מדהים. ציירת ציור יפיפה של אותו רגש מוכר [ליצירה]
- [ליצירה] וואי... איזו תרעומת.. 'לותנת מידדה'- אני מציע לך להסתייג בדבריך, מה שכתבת בהודעתך האחרונה ממש לא תואם את רוחנו ואת רוח האתר. חוץ מזה שאת דתיה לא? (לפי יצירותיך), אז אנא.. לא מתאים... ממש... וכו'.. שמואל- אם אתה מפרסם את יצירותיך בכל כך הרבה מקומות, למה אתה צריך לפרסם בעוד איזה אתר של ימנים, חלקם אף קיצוניים, שלא אוהבים אותך, או יותר נכון- לא כל כך סובלים אותך. כשהדבר היחיד שאתה מפרסם- הם שירים אינפנטיליים הכתובים בצורה של משורר מבוזבז שמנסה לדלות מעצמו את שארית כשרונו המבוזבז למטרות אינפנטיליות. תנסה לפרסם את היצירות הללו במקום אחר. ואולי כאן תמצא את המקום להציג את היצירות האמיתיות שלך, את השירים השיריים שלך. וכו'.. [ליצירה]
- [ליצירה] :) לו רק היית שולח לאתר את כל יצירותיך הטובות לא פחות מזו... [ליצירה]
תגובות