רבינו
ציפור נודדת
-
נודד לי ממקום למקום.
מחפש.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן, יש תקוה. בהחלט לא רע. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן. עשית אותו קצת עיור, אבל בהחלט דומה. ח"ח. שאלה: זה הנסיון הראשון שלך לצייר אתה הרב עובדיה, או שקדמו לכך כמה טיוטות? [ליצירה]
- [ליצירה] *** אלרון אמר שהוא לא מצליח לצייר פרצופים, נראה לי שבהחלט תוכל לעשות את זה במקומו. [ליצירה]
- [ליצירה] .. לא ממש מתחברת לציורי אנשים, אבל זה ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אודיה, רק אומר תודה על אישורך שיש לי תקוה. ממש לא הייתי יודע מה לעשות בלי תגובתך ה-נ-ו-ר-א מפרגנת. נ-ו-ר-א! קשיים בפירגון? רוצה לדבר על זה? ..לא ביקשתי שתגיבי לי, את יודעת.. אם את רוצה לומר שזה מכוער- תאמרי, אני לא אקח את זה קשה. את רוצה לומר שזה יפה- תאמרי, גם את זה אני לא אקח קשה, ואפילו אשמח. אבל התנשאות? לא עלי. ישראל- תודה.. :) אני לא איש של טיוטות, אני דוגל בשיטה שאם יצא לך קו שהוא לא לגמרי סוטה מהציור- אל תמחוק, תמשיך לצייר איתו. ציור ראשון שלי. וזה לא שעשיתי אותו עיוור, פשוט יש לי נטיה בציורים להשאיר את העיניים מוסוות.. לויודע למה.. אולי אני לא אוהב לצייר עיניים.. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי השבוע בבית של מישהו שערך לנו כמה דברים לסרט לאולפנא, באמצע העריכה ראיתי על הריצפה תמונות, הדבר הכי מובלט שהם היה העינים, צריך אומץ כדי להבליט כ"כ את העינים, והמון כשרון כדי שזה באמת יצא ישיר, וחודר.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. וחוצמזה, שהוא נראה כזה גם ככה. זה מעולה!! מעביר את ההרגשה, והשפתיים, והכל. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת על הגועל, אבל נדמלי שהסברתי לך פעם, כשרואים כ"כ הרבה רישומים כל הזמן, נשחקים. מה לעשות. ככה זה, אתה אחד מאינסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] סחתיין! ציירת את זה בלי להסתכל על תמונה שלו? כישרון. גם הדף עצמו שציירת עליו יפה=) [ליצירה]
- [ליצירה] למה להרגע? בלי להיות חסידה של אף אחד, הרב עובדיה הוא גאון עצום, ורב בישראל, עלינו לחלוק לו את הכבוד המגיע לו. [ליצירה]
- [ליצירה] * והאדם? מה איתו? מקסים. באמת מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] * אני מניח שלהד יש כמה מובנים, שהמתבקש מבניהם הוא הד הצעקה, שבזמן הצפיה לתשובה שתבוא ותרומם אותך, לאיזו יד מושטת, אתה רק שומע את עצמך. כאמור, אני מניח שיש עוד משמעויות. [ליצירה]
- [ליצירה] * ראשית- התמונה הזו היא תמונתה של הצלמת מירי צחי ממקור ראשון, אני רק ערכתי אותה במחשב. שנית- התמונה מנימליסטית לכתחילה. יש עומק בדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך.. אבל למה מחקת את כל שאר היצירות? [ליצירה]
- [ליצירה] ... מוכר [ליצירה]
- [ליצירה] * אוקיי, אז בשבת אחרי האוכל, שכבתי לי על המיטה, בהיתי בתיקרה, בהיתי בשולחן, בכיסא, במחשב, ובארון ספרים, ואז- ממש אז- צד את עיני הספר 'שני ירחים', ואמרתי לעצמי 'טוב, נו.. תן לספר האמריקקי הזה עוד צ'אנס', ולקחתי אותו לקריאה חוזרת, ושכבתי וקראתי. וקראתי. וקראתי. ועברתי לסלון כי כבר שקעה השמש ולא היה לי אור בחדר. ויצאה שבת וגמרתי את הספר. ואפילו הזלתי דמעה בסוף, כשחמציצית זצ"ל החזירה נשמתה לבורא. אמנם לא התרגשתי כ"כ כמו שנכתב בביקורות על הספר. אבל הזלתי בסוף דמעה- וגם זה משהו... למי שאהב ועדיין לא קרא את 'מישהו לרוץ איתו' -לרוץ לקרוא! אותו סגנון, רק ש'מישהו לרוץ איתו' הוא ישראלי, עם שמות ישראלים, עם סיטואציות ישראליות, בירושלים- בליפתא. כחול לבן. קל יותר לקרוא ולהתחבר. אוייש.. לא כל כך אהבתי את פרי-בי. ואני חושב שהסופרת הייתה צריכה למצוא בספר את המקום להאריך על בן ולספר על הקטע של הנגיעות ולמה הוא נרתע- לא סופר עליו מספיק. ספר חביב. :) רק אושר [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אך האם יש מקום להכניס קטע כזה, של ביקורת-נסיון לעודד-דברי חיזוק-אופוריה-אמנון יצחק-מסיונריות-(?!?), לסיווג של שירה, האם לא עדיף להשאיר את זה בגדר של קטע, או הרהור, או רק להראות את זה לאנשים שצריכים את זה בגדר חיזוק? ציפור [ליצירה]
- [ליצירה] * הי.. אני מסמיק.. רוצה אולי לומר לי למה כל כך אהבת את זה? שי [ליצירה]
- [ליצירה] ? את המשפט שכתבת בפרטים שלך פתחת ב"איש חינוך". איש חינוך?- "את פצצה מתקתקת" ? אמנם אני כבר לא ממש מגיב כאן באתר, אבל לא יכולתי שלא לחרוג ממנהגי בשביל כמה סימני שאלה שהייתי חייב להכניס כאן כתגובה, קבל: ??? ושוב: ? ? ? [ליצירה]
- [ליצירה] סו.. איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה" הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים. הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן), הבעת האני בכתיבה. האני האחר המתגלם בכתיבה. אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר. מקסים. שי :) [ליצירה]
תגובות