אמרת "פתחו לי פתח כחודו של מחט"
ואני שואל "מאין אביא מחט?"
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר משובח בעעע :-) אני מבין עכשיו למה חשבת שזה לא משהו... התכוונתי "גרוש" במונח של "כן.. השיר הזה? <נשיפה קלה על האצבעות> לא משהו בכלל, בשניות עשיתי אותו... מה, הוא יפה? באמת?!" ובסוף כתבתי "או שלא" = הסוגריים אמורות להביע מחשבות של "אולי" ו"כנראה לא, ועדיין" - הם לא מובאות כמנה העיקרית... בשירים כאלה בתכל'ס מה שהולך יותר ומעניין יותר זה המחשבות שמאחורה - שבסוגריים, כי בסופו של דבר בהרבה פעמים הם האמת (או במקרה הזה, מה שמקווים שבאמת יקרה) שמסתתרת מאחורי המסיכה. אמרתי שאקרא בביקורתיות יתר - רק אז שמתי לב לחרוזים ולכך שהחריזה לא מושלמת. לדעתי זה מעולה. החריזה במקרה הזה אינה העיקר - היא רק רפרפת שעושה את העסק יותר בליע (יש מילה כזו? "בליע"?) בקיצור (למי שאולי יבין משהו הפוך ממה שכתבתי:-P) - טוב מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב פלוס :-) כמובן, גם אני חושב שצריך לשנות 'ארוך' ל"נשק ארוך" וכו'.. (זה גם יסביר וגם יוריד את הגרשיים המציקים האלה מכל המקומות...) אגב, מי מתנדב לעשות קטע צבאי על חנוכה? :-) (זה מה שחשבתי בהתחלה שאני עומד לקרוא, משום מה..) הצעה לרעיון אפשרי : ראינו את ה'כבד' מתקרב אלינו, שלושת חיילי האוייב שעל גבי ה'כבד' נראו מאושרים מעוצמת הנשק שלהם ועמדו לתת פקודה דמוי 'דרוס את החי"ר שעל היעד', אלא שאז פרץ סרן אלעזר חשמונא והסתער לבדו על הכבד.... [ליצירה]
- [ליצירה] כפי שעדי אמרה. זה מאד הזכיר לי את השיר של יוסטון.. עם הבדל "קל" בסגנון ובצורת האמירה. שיר מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] לציבור הקוראים בקשר לסיפור - זה סיפור די ישן, ופשוט שכחתי להעלות אותו לכאן.. לאחר קריאת הסיפור "דרקון" הערתי שהוא די דומה לסיפור הזה, ורק לאחר שהכותב העיר לי שלא מצא אותו שמתי לב שבאמת לא העליתי אותו על מגש היצירה... אז.. הנהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני רואה את זה רק עכשיו... מ-ע-ו-ל-ה! שלשום חשבתי על זה (לא במונחים האלה, כמובן, ועדיין) שאנחנו מאבדים את הדחילו בגלל אובר-רחימו. אפשר להסתכל על זה בכמה אופנים, מסתבר. [ליצירה]
- [ליצירה] נגה... לא היתה כאן שום מטרה של התכתבות... בעיקרון השיר הזה בכלל התחיל כשמישהי הציעה לי לכתוב שיר על כדור צונח.. - שיר שאוטומטית העלה לי כדור פורח (מסיבות די ברורות, נכון?) וממילא לא זעק לשיר שמח של היי הו היי הו :-) זה הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב בהחלט וכפי שאני מכיר את לונסלוט, הוא שכנע את ארתור לקחת את גוויניבר (אגב, שם המחשב שלי, אבל מסדרת ספרים אחרת לגמרי, לומשנה..) כך שהיא דאגה שארתור יקנה ב-ד-י-ו-ק את השולחן שהיא רצתה.. מעתה אמור : "המלך ארתור ואבירי השולחן האובלי" (מסתדר מצויין עם הגבירה מאבלון..) [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב אבל.. לא'דע.. הרגשתי כאילו אין לו 'סיום'... צריך איזה גראנד פינאלה לדבר כזה גדול ומרשים, וההרגשה שלי (שוב, הרגשה, יתכן שזה סתם תלוי בכלום ועומד על שומדבר) אומרת שצריך משהו יותר מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח ביותר (איזו מילה מצאתי לעצמי.. משובח..) סגנון טוב מאד, אהבתי את ההגדרה "ערימה".. ו.. בקשר לתוכן והרעיון - בדיוק היום חשבתי על זה, שההבדל בין רוב אלו שנמצאים בתוך הנורמה למחוץ לנורמה זה לא כמות אדישות בנוגע לנורמה, אלא סוג הענין : האם יהיה ענין מוגזם בכך שנמצאים בתוך או מחוץ לנורמה... [ליצירה]
- [ליצירה] נו... ו...? אז לקחת משפט מפורסם, שינית אותו לכל שאר הוריאציות שלו .. ו...? לא הבנתי. [ליצירה]
תגובות