מילתה האחרונה
ייצגה את כאבה.
וכשהלכה לחפש מזור
נתקלה בארשת פנים עלומה.
"מי אתה כובש אכזר"?
ולא עונה.
"לאן תלך עכשיו"?
ולא מיצמץ
כי לא ראתה, הילדה
מי הוא זה
מאחורי המסיכה.
[ליצירה]
סחתיין! אני מתרגל צ'י-קונג ותמיד מבקשים ממני לנסות ולהרגיע את המחשבות. אולי בגלל זה אף פעם לא קיבלתי השראה מכך. המשיכי כך ומי יתן וכל שיעור למורה תהיה הנפצה חדשה ומכך שיר חדש.
[ליצירה]
בשיר
היוצרת מבטאת היטב את לבטיה בשילוב תארים מעולם התנ"ך ומעולמה הפרטי שמלא כל כך.
הקורא, נכנס לתוך תוכו של העיניין ומזדהה עם ההתחבטות.
לכאורה, זהו מצב ללא מוצא. לפחות כל עוד אין משהו או מישהו שיאיר את דרכה לתשובה הנכונה.
לקורא קשה להחליט מה יהיה בסופו של עיניין אך בעקבות השורה האחרונה המסיימת את היצירה אין לקורא אלא לאחל הצלחה ולקוות שאלוקים והעולם יהיו בעזרה.
הייתי ממליץ לקוראים לעקוב אחר השירים הבאים!!
תגובות